http://moshehaviv.com moshe haviv Mon, 23 Dec 2024 12:51:48 +0200 http://backend.userland.com/rss092 he http://moshehaviv.com/img/logo.jpg http://moshehaviv.com מאורעות תרפ"ט הפרומו למה שיקרה אם חלילה תתגשם הנבואה. יום שישי י"ז באב תרפ"ט. 23 באוגוסט 1929,. היישוב היהודי-ערבי המעורב שבעיר חברון יכול היה להוות מודל בינלאומי והיסטורי של דו-קיום, שהתאפיינו בידידות קרובה עם התושבים ובשיתוף פעולה שהזניק את כלכלת העיר, היו תשתית מוצדקת לאדישות התושבים היהודים בעיר. וזאת למרות שבארץ נרשמו הפרות סדר בערים שונות, מושל העיר חברון, ערבי נוצרי, הבטיח מפורשות לרבני חברון כי הוא נוטל על עצמו את האחריות שלא יאונה ליהודים שום רע "עלא עיני ועלא ראסי" (על עיני ועל ראשי). אמר בהבטחה אולם בפועל, נערכו הרציחות לעיניהם של פרשי משטרה בריטים שנכחו במקום ולא נקפו אצבע עם רדת החשיכה נשמעו קריאות "אטבח אל-יהוד" (טבחו ביהודים )והמון ערבי התנפל על בתי היהודים כשבידיו פגיונות, סכינים וגרזנים. הפורעים נסעו ברחובות העיר מצוידים בסכינים ובחרבות כשהם משלהבים את עצמם בשירים ובקריאות אלימות. את האכזריות שבאה לידי ביטוי באותן שעות קשה לתאר. תלמידי הישיבה נטבחו שם לצד ילדים קטנים. הורים לעיני ילדיהם וילדים לעיני הוריהם. הפורעים נתנו דרור לדחפיהם האכזריים ביותר כשהם מתעללים בקרבנות בכל צורה שהיא. משלחת מערביי ירושלים הגיעה לחברון ובידה מכתב נאצה מהמופתי של ירושלים שהבטיח ש"מי שיהרוג יהודי יזכה לגן עדן". פרסום המכתב הדליק את הגיהינום שהתרחש אחריו. ההסתה שהחלה כמה ימים קודם לכן, בתשעה באב, לאחר ויכוח על קיום תפילה ליד הכותל המערב הפכה לטבח חסר רחמים. עדי הראייה ספרו על זעקות התחנונים של הקרבנות, נשים וילדים, הצורחים בפחד מוות אל השוטרים הבריטים. שמצידם אינם עושים דבר. הפורעים פרצו גם למרפאה שבבית הדסה, מקום שעד אמש עוד העניק להם שירות רפואי. . התיאורים הקשים והעדויות שהגיעו משם מניצולים ששרדו מציירים תמונה משערי הגיהינום שמואל רוזנהולץ בחור צעיר תלמיד ישיבה ישב בהיכל הישיבה, כשהוא לבוש בבגדי שבת ועוסק בלימוד תורה. שקיעתו וריכוזו המוחלט בלימוד אפשרה להם להפתיע אותו ולדקור אותו למוות מעל דפי הגמר. לאחר הפרעות הגיע אביו של רוזנהולץ מארה"ב ונכנס, תחת אבטחה כבדה, לבית המדרש כדי לעמוד על המקום בו נעקד בנו כשהוא ממלמל "זה מקום המזבח עליו נעקד בני....." אחד מבני הישיבה, צבי הלר, זעק לעברם תוך שהם מכים בו באלות: "אני רק ילד, למה אתם הורגים אותי?" אבל ההכאות רק התגברו. תלמיד ישיבה אחר, אהרן ריפס, ביקש מהרוצחים כמה שניות לומר "וידוי", הם הסכימו לבקשה. האם לכך התכוון המופתי כשהבטיח גן עדן לכל מי שירצח יהודי? תלמידי הישיבה ניסו להילחם במעט הנשק שלהם, אולם הם הובסו על ידי הפורעים באכזריות באותם רגעים של אימת מוות אמרו הבחורים "וידוי" וקיבלו על עצמם לשפר את מעשיהם באם יתרחש נס והם יינצלו. חלקם אכן זכו לנס. מתוך 67 הנפשות שנרצחו בעיר חברון 24 היו תלמידי הישיבה השוטרים הבריטים הניחו לפורעים להשתולל, לאנוס ולרצוח כאוות נפשם. רק כשהתקרבו לביתו של ראש הישיבה הרב אפשטיין, שהיה צמוד לביתו של המושל הבריטי, ניסו השוטרים לעצור בעדם. השוטרים חשו מאוימים וירו בפורעים. מצמרר לחשוב שכמה יריות בודדות הביאו קץ להשתוללות וסיימו את הפרעות. הרציחות התרחשו גם בצפת, ירושלים, רמלה וערים נוספות, ובסך הכול נרצחו במהלכן 133 איש, ומאות נפצעו, בתי התושבים היהודים נבזזו ואוישו בידי הפורעים ובני משפחותיהם התוצאה הקשה הייתה שהיישוב היהודי בחברון חוסל בהחלטת הבריטים. מי האמין שלאחר סילוק המשטרה הבריטית והקמת מדינה יהודית עצמאית וחזקה, עדיין יהודים נסים על נפשם ברחובות חברון וירושלים? השנאה האוניברסלית, המכונה "אנטישמיות" באה לידי ביטוי מחריד גם בפיסת ההיסטוריה הזאת. 80 שנה חלפו מאז והרציחות במזרח התיכון מצאו קורבנות חדשים ,משום שביהודים אי אפשר יותר לפגוע ,הם מוגנים תחת חסות הצבא הטוב ביותר בעולם. והמוזר בתעתועי ההיסטוריה הוא: שגם אותם בנים של הרוצחים המתועבים מוגנים היום תחת אותה חסות ובאותה הגנה.]]> http://moshehaviv.com/modules/blockblog/blockblog-post.php?post_id=81 Thu, 13 Oct 2016 18:49:20 +0000 הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה ,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה, ובתוך מכונת הזמן נבקש לראות את מודל בית הספר כפי שהיינו רוצים שיהיה. הספר "לגור בארץ הקדושה" הקדים אותנו ונתן לנו תמונה עתידית על בתי הספר,כיצד היינו רוצים שיהיו. הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מפרק הביקור בבית הספר   ..."ראש הממשלה עוז יזם מהפיכה בשיטת הלימודים הרגילה" אמרה "כל ספרי הלימוד נסרקו והוכנסו למחשב ולאינטרנט, בכך שם סוף לסחיבת הספרים ולהוצאה הכספית הכבדה, שהייתה מוטלת על ההורים בכול שנה. בשלב הראשון הוכנסו כל ספרי משרד החינוך לאתר האינטרנט. במקביל דרש מכל מפרסם של ספר לימוד חדש להעלות אותו לאתר האינטרנט של המשרד וזאת כתנאי לקבלת אישור משרד החינוך. "אין סיבה שספרי הלימוד לא יופיעו באינטרנט, אין גם סיבה להחליף את כל הספרים בכול שנה...", קבע בפגישתו השבועית עם שר החינוך. "ועדת החינוך של המשרד תתכנס בכול חודש, החומר החדש יגיע אליה והיא תחליט אם להכניסו לאתר". בכך העמיד את כל החומר הלימודי לרשות כל התלמידים בכול רחבי הארץ, הוא דרש שיתעדכן בכל פעם, בזמן אמת. "דרשנו שוויון בין הילדים מכאן נתחיל אותו", אמר. כדי לא לפגוע בזכויות יוצרים פרטים שכתבו ספרים עבור משרד החינוך ועל פי דרישותיו, הוחלט לתת תגמולים לכל יוצר, בסכום קבוע, כל עוד הספר משמש את משרד החינוך. התיקים הגדולים והעמוסים שסחבו עימם הילדים, נעלמו לחלוטין, במקומם צצו תיקי צד קטנים, שבתוכם ריכזו התלמידים את החומר שלקחו הביתה לצורך חזרה נוספת. במרבית הימים הילדים הלכו הביתה ללא תיקים כלל, מכיוון שאת הכנת שיעורי הבית סיימו בבית הספר. "אם כן, כיצד הם יכולים לעשות חזרה או להתכונן למבחנים ?" שאל אבא "יש מחשב ובעזרתו אתה יכול להתעדכן בכל עת" ענה לירן. "הגזמתם, צריך שיהיה מחשב בכל בית, אחרת שוב ניראה את חוסר השוויון" אמרתי. מירב חייכה כמסתירת סוד "מחשב לכל ילד", הייתה הסיסמא של ראש הממשלה עוז, ואכן בתוך שנה אחת בלבד סופקו לכל התלמידים מחשבים ומדפסות. עלות המחשבים הוטלה על ההורים. בתשלומים קבועים ונמוכים וללא ריבית מידי חודש, חברות האחזקה שנבחרו במכרזים של המשרד, סיפקו שירות טכני ותמיכה מיידית לכול דורש. המחשבים הוחלפו על ידי הספקים בכול מספר שנים כדי להתאימם לטכנולוגיות החדשות שהופיעו בשוק. כל ילד יכול היה להוריד את חומר הלימוד מהאינטרנט לשימושו האישי. הטכנולוגיה החדשה אפשרה להוריד קבצים שלמים ובאיכות צבעונית מעולה. בכול שנה היה משרד החינוך מוציא מכרז לפיתוח אמצעי לימוד חדשים. יוצר שעבודתו נבחרה, קיבל תגמולים בכול חודש עבור יצירתו. הדבר יאפשר להתחיל תוכניות לימוד חדשות בבתי הספר מבלי להמתין להוצאת הספרים לאור. הדבר יאפשר למורים להתחיל ללמד את תוכניות הלימודים החדשות באופן מיידי, תוך אספקת אמצעי המחשה שלא ניתן לקבל מספרים רגילים. המורים יכלו להפנות את התלמידים לחומר ששייך לקבוצת לימוד של כיתות גבוהות או נמוכות לצורך עיון והשלמת עבודות אישיות. התלמידים נדרשו בעבודות גמר לאסוף חומר לגבי נושא מסוים ולהרצות בפני הכיתה והמורים, כדי להקנות להם מיומנות אישית וביטחון עצמי, במקביל יכלו המורים והמרצים לזהות תלמידים בעל פוטנציאל הדרכה, כדי להכשירם בתכנית לימוד מיוחדת לדור המורים הבא. נכנסנו לאחת הכיתות ולהפתעתנו, ראינו צג מחשב על כל שולחן, עבור כל תלמיד "האם זה כך בכל הכיתות ?" שאלתי. זכרתי שרק בכיתות מדע היו מחשבים. "כמובן, כל המערכת ממוחשבת" ענה לירן. "גם כיתות הלימוד עברו שינוי ברוח התקופה" המשיכה מירב, "המורה נכנס לכתה ומתחבר למחשב המרכזי שעל שולחנו. על המסך הגדול הוא יכול לראות את כל הצגים שבכיתה. הוא מתחיל את השיעור בסקירה ומנחה את התלמידים להיכנס לאתרים הנכונים ולשלוף משם חומר עדכני הקשור לנושא הנלמד. גם הכתיבה על הלוח עברה שינוי ברוח הזמן. את מקום העיפרון או הגיר תפס העט האלקטרוני ואת מקום הלוח המסורבל- לוח אלקטרוני. המחשב המובנה שבלוח היה משפר את כתיבתו, כל קו שהעביר התיישר. בסיום השיעור המורה מכתיב לתלמידים את שעורי הבית היישר לצג שעל כל שולחן. במהלך השיעור יכול היה לראות את צגי כל המחשבים שבכיתה, ולוודא שכולם צמודים לשיעור שלימד. את שיעורי הבית העבירו התלמידים היישר למחשב המורה, שהיה בודקם, מעיר הערות ומעבירם חזרה לתלמיד. שבנו לחדרה של המנהלת מירב. לגמנו מהשתייה וטעמנו מהעוגיות. היא הסבירה לנו על שנת הלימודים. "גם שנת הלימודים חולקה לשני סמסטרים. בסיומו של הסמסטר הראשון, ניתנו שבועיים חופשיים, שבהם נחו התלמידים ונערכו לסמסטר הבא. בתקופת החופשה בתי הספר היו פתוחים בשעות אחר הצהריים בלבד, לצורך מפגשים עם המורים ולחוגי העשרה והשלמת בחינות חסרות. מערכת ההזנה לא פעלה בתקופה זו. הורים רבים נטלו חופשה ממקום העבודה וניצלו את התקופה לנופש וטיולים עם המשפחה. הלימודים בסמסטר השני התקיימו עד לסוף חודש יולי, ולאחריו יצאו המורים והתלמידים לחופשת הקיץ, לתקופה של חודש ימים. חלק מהמורים ניצלו את החופש להעשרה והתחדשות בסדנאות מיוחדות שהעמיד לרשותם משרד החינוך. החגים היהודים נשמרו בקפדנות רבה, אך תקופות החופש הארוכות שבהם קוצצו במידה רבה מאד. מערכות מיזוג וחימום הותקנו בכל הכיתות כדי לתת לתלמידים ולמורים את מירב הנוחיות בשעות הלימודים. בכול מקום ברחבי בית הספר יכולנו לראות ציורים יפים על הקירות, וסיסמאות מאירות עיניים, המלמדות את המושג העיקרי בתורת ישראל "ואהבת לרעך כמוך". סיימנו את ביקורנו ונפרדנו לשלום מהמנהלת מירב שהייתה מורתו של לירן בבית הספר והתקדמה יפה למעמד מנהלת....  ]]> http://moshehaviv.com/modules/blockblog/blockblog-post.php?post_id=80 Thu, 10 Dec 2015 18:53:36 +0000  ...טז שלוש פעמים בשנה ייראה כל- זכורך את-פני יהוה אלוהיך, במקום אשר יבחר--בחג המצות ובחג השבועות, ובחג הסוכות; ולא ייראה את-פני יהוה, ריקם.  יז איש, כמתנת ידו, כברכת יהוה אלוהיך, אשר נתן-לך.  {ס}(דברים טז)   הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה ,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה, ובתוך מכונת הזמן נבקש להבין את מהות הפחדים שלנו ובמקביל לראות כיצד יראו חגי ישראל כפי שהיינו רוצים שיהיו. הספר "לגור בארץ הקדושה" הקדים אותנו ונתן לנו תמונה עתידית על מהות פחדנו ובמקביל הראה לנו כיצד יראו חגי ישראל,כיצד היינו רוצים שיהיו. הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מפרק מהות הפחדים היהודיים ומנגד השמחה בחגי ישראל,   אלפיים שנות גלות, השרישו עמוק בגנים היהודים זרעים ונבטים גלותיים. הם עברו בתורשה ולא נעלמו. בכל התקופה הגלותית חששו היהודים מהמחר, המחר נראה תמיד מאיים וטומן בחובו פורענות. לצערי, גם היום אנו חוששים מהעתיד ואת החשש הזה, אנו מעבירים לצאצאנו. "לא הבנתי את נושא הפחד" אמר אוריאל "אתה מוכן לפרט יותר ?" "חכמנו זיכרונם לברכה אומרים 'היום הוא המחר שאתמול כל כך חרדת בגינו'. הפחד מלווה אותנו בכל מקום בו נהיה. בעבר חששו הגברים לחשפו בפני כלל הציבור, מפני שלפחד, פירושו להתבייש בפני כולם. פחדנות היא מילה מרתיעה. אף גבר לא יכול להרשות לעצמו שמילה זו תוצמד לשמו. בשנים האחרונות, בתקופת השירות הצבאי שלי, שמתי לב שהפחד הפך ללגיטימי. בכל מדינה מתוקנת קיימת גאווה לאומית, שייכות, אומץ והקרבה ואילו אצלנו במדינת ישראל, שולט הפחד ומכתיב לנו את אורח חיינו. הגאווה והשייכות הפכו לבזבוז זמן, לעומתם הפחדנות והויתורים הפכו לאייטם תקשורתי. "אני מפחד" אומר אדם בגאווה רבה בתקשורת וזוכה לאהדה ואהבה, עת כולם מהנהנים בראשם לאות הבנה והסכמה. "אני פוחד, אך לא אתן לפחד לשלוט בחיי", אומר האחר, ולהפתעתי כולם מנידים בראשם ברחמים על מחשבה כל כך לא מקובלת. בנאום מרגש, כנגד המנסים להתכחש לחוקי התורה, אמר ראש הממשלה עוז "עצתי לאותם יהודים נאורים ומתקדמים: זכרו, יהודים אתם ! כל מאמציכם לנהוג ככל העמים יגרמו לכם להתבזות בפניהם. זכרו את שאמר הצורר הגרמני במאמציו לבטל התבוללות של היהודים באחת מהמדינות הנאורות ביותר בעולם בעת ההיא. יהודי הוא כל מי שבחמש דורות אחרונים במשפחתו, ישנה זיקה כלשהי ליהודים. עם אחד אנחנו. רגש השנאה הרחיק אותנו מארצנו, מלחמות האחים בעבר גרמו לנו אסונות נוראיים לאורך כל השנים. בעיניי הגויים, כולנו שווים: חרדים, חילוניים ודתיים. תמיד נהיה יהודים והאסונות הבאים עלינו לא יבצעו שום אבחנה בינינו. עם עתיק אנו, עם מיוחד, בנו בכורו של האלוקים. אנחנו הנחלנו לכול העמים את התורה, כיבוד אב ואם, אהבה וסובלנות, את השבת הקדושה, את המושג שכולם שווים בעיני האל וגם את האמונה באל אחד. זה ייחודינו, יתרוננו, אנו גאים על כך. תמיד נהיה מחויבים להיות "אור לגויים" ונשמור על הכלל "דברים שמותרים להם, אסורים לנו מכוח חוקי הברית הנוקשה שחתמו אבותינו, חוק הטבע הוא ואינו ניתן לשינוי". כך סיים את דבריו, קולו רועד מעוצמת המילים. לירן הפסיק לרגע את שטף דיבורו, עת המלצרית קרבה לשולחננו עם המנה השנייה: כבד מטוגן עם בצל וירקות מאודים. אכלנו אותה בהנאה רבה וכשסיימנו לאכול המשיך לירן. "כולם חיכו לשינוי והוא הגיע. ראש הממשלה עוז תקף במלא כוחו את מערכת החינוך ושינה אותה מקצה לקצה. הוא ביצע מהפך תפיסתי בגין זכויותינו לחיות בארץ ישראל. השינוי התחיל מלמטה, במערכת החינוך, שנדרשה להנחיל לילדים את לימודי היהדות ואת המורשת הקדומה. המורים החדשים, שנקלטו במערכת זו, הנחילו מתוך אמונה מוחלטת בילדים ובנערים את חוקי התורה, את החוזה שעליו חתמו אבותינו, את ההכרה בייחודינו ואת העוצמה הבלתי נתפסת שבידינו. השינוי הגיע גם ליהדות הגולה בתפוצות, שהגיבה בשמחה. "לימוד מתמטיקה, הנדסה ואנגלית קיבל את תשומת הלב הדרושה, אך בניגוד לעבר, ניתן הדגש הפעם על לימוד אזרחות, תנ"ך, היסטוריה ולימודי חברה. בראש סולם העדיפויות הייתה מטרה אחת, לחנך את הדור הצעיר לחברה דמוקרטית, מפרגנת, החדורה במורשתו המפוארת של עם ישראל בעבר ובהווה. ללימוד התורה ניתן דגש מיוחד בבית הספר היסודי, כל תלמיד נדרש לדעת, להכיר וללמוד את כל חמשת חומשי תורה מספר בראשית ועד ספר דברים. התלמידים למדו להכיר את אברהם, יצחק ויעקב, אבות האומה, ואת משה ואהרון. את מסעות בני ישראל במדבר סיני, החוקים והמשפטים והחוזה, הברית הקדושה בין עם ישראל לאלוקים, ספר דברים הפך ללימוד חובה וחייב במבחן. סיפורי מורשת הגבורה בעם ישראל קיבלו כאן את הדגש המתאים, בתיאור נרחב בכול ספרי הלימוד. מנהיגים אחרים פחות ראויים כדוגמת הורדוס האדומי קיבלו ייצוג טכני בלבד, נלמד פועלם בלבד. התלמידים הבינו מיד, שזו לא הדוגמא שמבקשים להציג להם". "האם המורים היו ערוכים לשינוי הזה ?" שאל אוריאל. "המורים גויסו מקרב סטודנטים בוגרי תואר ראשון שעברו הכשרה בת שנה בשיטות לימוד ומחקרי התנהגות, כדי להתאימם למערכת החינוך. רכבות אוויריות החלו להגיע לארץ ישראל בתקופת החגים, כדי לחוש את האווירה שמרגיש יהודי בזמנים מיוחדים אלה. הארץ מלאה אווירת חג. בבתי המלון נרשמה תפוסה מלאה, הדרכים לבית המקדש ולירושלים נחסמו למעבר כלי-רכב פרטיים. רכבות מהירות הביאו את רבבות המבקרים לרחבת בית המקדש ולכל מקום בעיר מיוחדת זו. עיר זו לבשה לכבודם את אווירת החג, סמליו ואופיו המיוחד. התיירים הזרים, שביקשו לעזוב את הארץ בחזרה לארץ מוצאם, חיכו לתחילת תקופת החגים, מכיוון שרק אז יכלו למצוא מקום זול מאד במטוסים העמוסים שהגיעו ארצה וחזרו לחו"ל, ריקים מנוסעים. חברות תעופה רבות השאירו את מטוסיהם בארץ בתקופה זו מתוך כדאיות כלכלית, כדי שבתום תקופת החגים ישובו המטוסים עמוסים לארצותיהם. שמחת התורה בישראל ובירושלים איחדה את עם ישראל בשירה ובריקודים. זקני ירושלים מעידים, "מי שלא ראה שמחת תורה בירושלים, לא ראה שמחה אמיתית מימיו". דלתות הבתים נפתחו לרווחה כדי לקלוט את רבבות היהודים, שהגיעו מהתפוצות כדי להתאחד עם אחיהם ולשמוח בשמחתם. בתום תקופת החגים הייתה העיר ירושלים מתכסה בעצב קל, עצב הפרידה הזמנית, עצב הגעגועים לבניה, שנפרדו ממנה וחזרו לבתיהם. בתוך עצב זה בצבצה התקווה שבחג הבא, יגיעו שוב כולם". לירן סיים את דבריו בנשימה אחת. שמתי לב שהמשיך בדיוק באותו קו בו אני דיברתי. לא סתם קראתי לו "אחי", הוא חשב ודיבר כמוני..... ]]> http://moshehaviv.com/modules/blockblog/blockblog-post.php?post_id=79 Thu, 10 Dec 2015 18:52:15 +0000 הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה,ובתוך מכונת הזמן נבקש לראות את מודל בית הספר כפי שהיינו רוצים שיהיה. הספר "לגור בארץ הקדושה" הקדים אותנו ונתן לנו תמונה עתידית על בתי הספר,כיצד היינו רוצים שיהיו. הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מפרק הביקור בבית הספר   ...."הלימודים החלו כל בוקר בשעה שמונה בבוקר במפקד שבו נוגן ההמנון והונפו דגלי ישראל, והסתיימו בשעה חמש אחר הצהריים.שבוע הלימודים התחיל ביום שני בבוקר והסתיים ביום שישי בשעה אחת. "אם הלימודים מתחילים בשעה שמונה ומסתיימים בשעה חמש, צריך לדאוג לאוכל עבור הילדים" אמרה דנה. "אמת" ענתה מירב "בשעה עשר בבוקר ניתנו לכול תלמיד, לחמנייה ושקית שוקו או חלב.כל תלמיד נדרש להזמין יום קודם את סוג הלחמנייה והתוספת שבתוכה מתוך רשימה שהועברה בכול כיתה.השאיפה הייתה,שכל תלמיד יזמין לעצמו את הכריך שאהב ואת השתייה שביקש.המבחר היה גדול מאד ולא נוצרה שום שגרה במזון.מבקרים חיצוניים בדקו את איכות המזון והקפידו שיהיה מזין ובריא". מירב הזמינה אותנו לצאת ולסייר עימה בבית הספר. המקום הראשון שאליו פנינו היה כמובן חדר האוכל. חדר האוכל הגדול הדהים אותנו ביופיו ובניקיונו הרב. עגלות קירור וחימום היו פרושות בשני צדדיו כדי שהתלמידים לא יצטרכו לעמוד בתור. כל תלמיד יכול היה לבחור לעצמו את סוגי הסלט שאהב מתוך מבחר עשיר וטרי שהוכן בו ביום. כמו כן, בשר מסוגי הבשרים ותוספת חמה מסוגים שונים. גם הלחם הטרי שהונח שם, היה עשיר בסיבים תזונתיים. פירות, לפתן או תוספת מתוקה אחרת הוגשו בסיום הארוחה. כל תלמיד נטל לעצמו מגש ועבר לאורך העגלות ובחר לעצמו את סוג המזון שאהב, לאחר מכן הגיע למחסום, שם נדרש להעביר את כרטיסו המגנטי על מנת שהמוט החוסם יפתח והוא יוכל להתמקם עם המגש מסביב לשולחן שבחר. רק עם העברת כרטיסו יכול היה ספק המזון לקבל את האישור על התשלום שיקבל בסוף החודש. "רעיון מצוין" אמר אבא "משלמים רק על פי כמות האוכלים, זה מאלץ את ספק המזון להכין אוכל שימשוך את התלמידים להגיע לחדר האוכל ולהעביר את הכרטיס". "מה קורה עם תלמידים שמגיעים משכבה סוציו-אקונומית שאינה מאפשרת תשלום עבור הארוחה ?" שאלתי. "הנעלם הגדול ביותר שנשמר בסוד כמוס היה תוכנת המחשב שביצעה מיון נוסף וחשאי. תלמידים, שמצבם הכלכלי היה טוב, חויבו בסוף החודש בסכום סמלי של עשרה שקלים בלבד לכל ארוחה, לעומתם, תלמידים אחרים, שמצבם הכספי היה קשה, לא חויבו כלל. לא המורים ואף לא ספק המזון או כל גורם אחר בבית הספר, לא יכלו לדעת מי יחויב בסוף החודש, רק הורי התלמיד ידעו זאת. הדבר נעשה על מנת שלא להביך את התלמיד ולשמור על העיקרון שכולם שווים. הסוד נשמר בקפדנות רבה תוך איום ברור על הטלת סנקציות חריפות, כנגד מי שינסה להפר סודיות זו". בסיום הארוחה היה התלמיד אוסף את כל השאריות במגש וניגש למתקן האיסוף. את הצלחת היה מניח במגש מיוחד, את הכוסות במגש אחר ואת הפסולת השליך לפח. את המגש עם הסכו"ם היה מניח בסלסלה גדולה שהועברה ישירות למתקן השטיפה. את הזיכיון ואספקת הארוחות בחדר האוכל ואת אספקת הכריכים בשעה עשר בבוקר, קיבלו החברות באמצעות מכרזים שנתיים, שפורסמו בכל שנה על ידי משרד החינוך והאוצר בשיתוף נדיר ביותר. התשלום שולם בגין אוכלים בפועל, הדבר גרם לחברות לעשות מאמצי שיווק כבירים כדי לשכנע את התלמידים להגיע לחדר האוכל. "מה קורה בתום הארוחה ?" שאל אוריאל "קשה לי להאמין שמישהו יכול להתרכז בלימודים אחרי ארוחת הצהריים הזו". "יפה שאלת" ענתה מירב "התלמידים חוזרים לכיתה לאחר שעה וחצי של הפסקה, לפעילות העשרה, סדנאות משחק, תיאטרון, ניתוח סרטים במעגל סגור והכנת שיעורי הבית וסיכומים שנדרשו לעשות בחלקו הראשון של היום. הרמה וחומר הלימוד אחידים בכול בתי הספר.]]> http://moshehaviv.com/modules/blockblog/blockblog-post.php?post_id=78 Thu, 10 Dec 2015 18:50:32 +0000 "כה אמר ה' בעת רצון עניתיך...לאמור לאסירים צאו... ולא ירעבו ולא יצמאו...ועל מבועי מים ינהלם" (ישעיהו מט ח-י)    הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה ,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה, ובתוך מכונת הזמן נבקש לראות ולשמוע את סיפורו של מעיין החיים כפי שהיה בעבר וגם היום. הספר "לגור בארץ הקדושה" הקדים אותנו ונתן לנו את סיפורו של מעיין החיים,כיצד היה בעבר והיכן הוא בהווה. הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מפרק מעיין החיים בואך לירושלים, בכביש 443, במעלה הדרך מבית חורון לירושלים, בכניסה לכביש עטרות, בין שני הרים שנחצבו, כדי שהכביש יעבור ביניהם, ישנו מקום קטן, שבו הורחב הכביש ונבנה מפרץ לחניה כדי לאפשר למכוניות לחנות בצד הדרך מבלי להפריע לתנועה הזורמת.בתוך סדק בסלע ראינו צינור פלסטיק קטן תקוע ומים זורמים מתוכו לתוך התעלה בקילוח רגיל וקבוע. מספר מכוניות חנו בצד הכביש ותור של אנשים עם בקבוקים עמדו וחיכו כדי למלא את מיכלי הפלסטיק הריקים שהחזיקו בידיהם. דנה הביטה בלירן בהפתעה, עת עצר את הרכב וסימן לנו לרדת, מתא המטען שברכב הוציא כוסות פלסטיק, ניגש ועמד בתור שהתקדם במהירות, ותוך דקות הגיע לצינור ומילא את הכוסות שבידיו. "מה זה ?" שאל אבא, לירן חייך בערמומיות "שתו", פקד, מעביר את הכוסות המלאות בינינו. אבא לגם ראשון, מצמץ בעיניו שהתרחבו מעט "נפלא, מימיי לא שתיתי מים טעימים כל כך" אמר ולגם את מלוא הכוס. הוא ניגש ועמד שוב בתור,כדי למלא את הכוסות בשנית. לגמנו בהנאה את המים,שהיו טעימים, מתוקים מאד וקרירים,בדיוק כמידת הצורך. "מים נפלאים, ישתבח שמו",אמר לירן, בעודו לוגם לרוויה מהכוס שבידו. "אכן", אמרתי "טעמם גן עדן",לירן הנהן בראשו, מוחה בגב ידו את שפתיו. שתינו לרוויה, מלאנו קצת בבקבוקים שהיו במכונית ועלינו לרכב, לירן הניע את הרכב ובזהירות השתלב בתנועה הזורמת בכביש בדרכנו לירושלים. "מים נפלאים באמצע הדרך" אמרתי, "ממש במקום ובזמן", "אכן", הסכים לירן "מים נפלאים ישתבח שמו" חזר שוב. "מה פשר המקום הזה ?" שאל אבא. "סיפור ארוך" ענה לירן. "אתה יודע שאנו אוהבים סיפורים, וגם יש לנו זמן עד שנגיע לירושלים", אמר אבא, "אז קדימה". "ובכן הסיפור מתחיל במאה הראשונה לספירה",פתח לירן את סיפורו,מבלי להסיר את עיניו מהכביש, "הרומאים כובשים את ירושלים, מחריבים אותה ושורפים את בית המקדש. באכזריות רבה הם מבצעים טבח בנצורים ואת הנותרים ששרדו ובהם אצולת העם הם מובילים בשיירות שבויים למסע ניצחון לרומא, מטרתם,לפזרם בתפוצות,כך נהגו בתקופה זו כל העמים שכבשו ארצות ועמים אחרים.בחששם ממרידה,נהגו לפזר את שרידי העם ברחבי העולם ולהביא במקומם עמים אחרים. ובכן, היה יום חם מאד, חודש אב, אוגוסט בתאריך הלועזי, המסע הרגלי מירושלים לכיוון שפלת החוף התנהל בעצלתיים.הרומאים לא אפשרו לגולים לסייע לפצועים, לזקנים ולתינוקות שכשלו בדרך. הדרך לא הייתה סלולה והשיירה נאלצה לטפס על ההרים ולרדת לעמקים.חוסר המים היה קטלני ושיירת הגולים התקדמה באיטיות רבה,הרעב הקשה בתקופת המצור בירושלים הוסיף לתשישותם. באחד ההרים, לאחר טיפוס ארוך ומייגע, ניגש אחד הגולים, שמוע שמו, למפקד הרומי, "לא נוכל להמשיך בלי מים", אמר בכל שקט, "אם ברצונכם לחסל את כולנו עשו זאת עכשיו, או שהצמא ייעשה זאת טוב מכם". המפקד הרומי חבט בו בגב ידו והשליכו ארצה, דם זב מזווית פיו, הוא התרומם לאיטו, חזר ועמד זקוף מולו, "אנו זקוקים למים", אמר שוב, "אין לנו מים בשבילכם, מצידי אתם יכולים להתפגר כאן", ענה לו המפקד הרומי "בגללכם אני כאן, בארץ הזאת, ולא במרחצאות רומא". שמוע המשיך להביט בו בעקשנות מבלי להנמיך את עיניו, ידע כי הוא מסכן מאד את חייו. "תפנה לאלוהים שלכם, אולי הוא יביא לכם מים", המשיך המפקד הרומאי בזלזול, שמוע הביט בו דקה ארוכה בפנים רציניות, כבוחן את כוונתו, אחר הפנה פניו לכיוון ירושלים, הניף את ידיו מעלה. קולו השקט התחזק עת הפנה מבטו לשמיים. "ה' אלוהיי אברהם, יצחק וישראל. פשעו בניך, ואין הם ראויים לחיות יותר בארץ הטובה הזאת.יודע אני,שעכשיו מתגשמת אחת התוכחות שמשה הנביא שהזהירנו מפניה. אולם ברצוני להסב את תשומת ליבך גם להבטחה שהבטחת באותו מעמד. הבטחת לא לכלות אותנו כליל.הרשה נא לי לפנות אלייך בשם כל האנשים האומללים האלה ולהזכיר לך את הבטחתך שלעולם, לעולם לא תעזוב אותנו. אנא עשה בכוחך רק הפעם הזאת כדי שכולנו נדע, שהמקום שאליו אנו הולכים זמני יהיה, ובעתיד נזכה לחזור שוב לארצנו, כדי שתתקיים שבועתך לאברהם, יצחק ויעקב". האגדה מספרת שבדממה שהשתררה באותו מעמד, גם הציפורים שתקו. "יש כאן מים", נשמעה לפתע צעקה של אחד הילדים. המפקד הרומי הביט באי אמון בשמוע ונשא צעדיו לכיוון הילדים, "היכן" שאל, הילד הצביע על הסלע, זרזיף של מים הולך ומתחזק ביצבץ ממרכז הסלע בתוך סדק קטן וזרם על האדמה היבשה. המפקד הרומי רכן על הסלע וטעם מהמים,הם ערבו לחיכו, הוא שתה לרוויה, החיילים התקרבו לשתות והוא הדף אותם בידו. "הניחו להם לשתות ראשונים, מים אלה בזכותם". הוא אותת לשבויים לגשת לשתות וכולם שתו לרוויה.הוא גם אפשר להם למלא את כליהם במים.אחר כך ניגש אל שמוע,שעדיין עמד נפעם מול המעמד המופלא, "אלוהים שלכם שמע בקולך",אמר, מחכך את סנטרו בידו "הוא כנראה רוצה שתחיו", הוסיף. האגדה מספרת שמרגע זה השתנה יחסם של הרומאים לשבויים והפך ליחס רך יותר,הם עשו כל מאמץ לשמור עליהם ולדאוג שאיש שלא ימות וכולם יגיעו בשלום לרומא.גם הגולים האחרים ששמעו על הנס,התחזקו ברוחם בידיעה,שהגלות היא זמנית ויום יבוא וישובו בחזרה לארצם. המים הזורמים מתוך הסלע הפסיקו את זרימתם לאחר שעזבו הגולים את המקום. היושב במרומים הביט מטה אל המעיין המסתתר בתוך ההרים, "במה אברך אותך, מעיין טוב" אמר אלוהים, "הרי מים קרים וטעימים כבר יש לך. מקומך בין ההרים מובטח, הגשמים היורדים בחורף ממלאים אותך בכל שנה. לא נותר לי אלא לברך אותך בברכה מיוחדת. שיהיו מימייך טובים כל השנה כדי שישמשו תמיד רק את ההלך העובר בדרך, שישתה מהם לרוויה וחיים ויברך אותך". במשך אלפיים שנה הסתתר המעיין בהרים. עם שיבת ציון ופתיחת דרכים נוספות לירושלים, התגלה.היה זה בעת פריצת דרך בתוך ההר, לפתע זרמו מים מתוך ההר. מהנדסים של חברת "מקורות" הגיעו למקום וביצעו בדיקות עומק ורוחב כדי לגלות את גודלו של מקור המים. פסיקתם הייתה חד משמעית. "מעיין קטן מאד, תוך חודש יתרוקן לגמרי, אין שום כדאיות כלכלית לחפור באר במקום". המים המשיכו לזרום לאיטם מתוך הסלע, חלפו חודשים, שנים, המים עדיין זורמים באותו המסלול ובאותו זרם. מישהו דחף צינור פלסטיק לתוך הסדק בסלע, והמים יצאו דרכו בזרם איטי, אך קבוע. שמו של המעיין הגיע לכל רחבי הארץ, עשרות אנשים עוצרים מידי יום לידו ללגום ממימיו הקרים והטעימים וממלאים בקבוקים ומיכלים, "ישתבח שמו", אומרים, בעודם מרווים את צימאונם לרוויה. "אכן ישתבח שמו" חשבתי, מביט בדרך העקלקלה המתפתלת בואכה העיר, מרחוק נראו הבתים הראשונים של ירושלים....]]> http://moshehaviv.com/modules/blockblog/blockblog-post.php?post_id=77 Wed, 02 Dec 2015 19:58:23 +0000 "ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל ואלה השרים אשר לו:... ואדונירם בן עבדה על המס... ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל (מלכים א' ד' א-ו)   הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה ,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה, ובתוך מכונת הזמן נבקש לראות את מודל מס ההכנסה העתידי כפי שהיינו רוצים שיהיה. הספר "לגור בארץ הקדושה" הקדים אותנו ונתן לנו תמונה עתידית על מודל מס ההכנסה,כיצד היינו רוצים שיהיה. הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מהשינויים שעברה מדינת ישראל בהנהגתו של ראש הממשלה דויד עוז בתחום מס ההכנסה.   "מדינת ישראל, מיום הקמתה ועד לשנים האחרונות, הקפידה לדרוש מהאזרחים מיסים כבדים, וזאת תחת האילוץ "צרכי בטחון מחייבים". האזרחים שילמו כשמונים אחוזים משכרם, מיסים לכל משרדי הגבייה. כלכלה זו יצרה תחושת קיפוח קשה בקרב אזרחי המדינה. כולם ידעו שחלק קטן מהאוכלוסייה משלם מס אמת וכל השאר מעלימים הכנסות. גזרות קשות הוטלו על המשלמים, והתעלמו לחלוטין מהכלכלה השחורה ששגשגה ואיימה למחות כליל את כלכלת המדינה. כלכלה שחורה זו העלימה מיסים במיליוני שקלים בכל שנה. בכל מקום בו ביקרת, במסחר, בשירותים ובקימעונאות, פגשת את מעלימי המס. הדבר נעשה בגלוי וללא מורא. כולם השתתפו בחגיגה; הצרכנים שביקשו להקטין את גובה התשלום, והסוחרים שביקשו להעלים ממס הכנסה את הכנסותיהם האמיתיות. "מדינה שאינה גובה מס אמת מכל אזרחיה, סופה שתקרוס כלכלית וחברתית",אמר עוז בנאומו בפני מליאת הכנסת בעת העברת התקציב הראשון לכהונתו. הוא הורה לכל המשרדים להכין גביית מס אמת מכל האזרחים כפי שנהוג בכל הארצות האירופאיות. מספר תנאים העמיד בפניהם: סך כל המס הישיר שישלם אזרח בישראל, מס הכנסה וביטוח לאומי, מהכנסות עבודתו,לא יעברו את טווח עשרים וחמישה אחוזים ממשכורתו. משכר המינימום לא יגבו מיסים מעבר לחמישה אחוזים. מס החברות לא יעבור את טווח העשרים אחוז. כל אזרחי המדינה, השכירים והעצמאים ישלמו מס אמת. משרדי הביטוח לאומי, ומס ההכנסה יחלקו ביניהם את הסכום הזה. החוקה התגייסה גם היא לסייע בגביית מס אמת, בהזהירה את האזרחים לשלם מס אמת, על מנת שכולם ירוויחו מזה. העונשים שהטילה החוקה על מעלימי מס נעו בין חמש לעשר שנות מאסר.החוקה נתנה הזדמנות לכל מעלימי המס, להגיע למשרדי מס הכנסה, לשלם קנס עבור העלמת המס, עד לתאריך שנקבע. מעבר לתאריך הזה יופעלו הסנקציות במלוא עוצמתן. אזרחים רבים, בעיקר בתחום העצמאי, מיהרו למשרדי מס הכנסה כדי לסגור חובות ישנים, להצהיר על הכנסות אמת ולשאת בקנס שנקבע. הם נהגו כך כדי ליישר קו עם התאריך שנקבע. בראשון לחודש ינואר 2XXX החלו אזרחי מדינת ישראל לשלם מס אמת בעבור הכנסותיהם. הם נהנו מהסכום הנמוך שנדרש מהם לשלם, ביחס לסכום הגבוה אותו שילמו בעבר. מעלימי המס בעבר, נהנו גם הם מתחושת הרווחה בגין הסרת האיום, שריחף שנים רבות מעל ראשיהם. כולם שילמו מס אמת, ללא יוצאים מן הכלל. הכנסות המדינה ממיסים גדלו בהשוואה לשנים קודמות.התחושה בקרב אזרחי המדינה הייתה טובה ורגועה. כולם היו שותפים בחובות ובזכויות. סוחרים שנתפסו בהעלמת מס, נדרשו לשלם קנסות גבוהים מאד, ללא קשר לסכום שהעלימו. חלקם הגיעו עד כדי מכירת עסקיהם ורכושם, כדי שלא יכלאו ורכושם יוחרם ויימכר לטובת הקנס. בנוסף, הנהיגה המדינה גם את הארנק האלקטרוני, כרטיס פלסטיק הנושא את כל פרטיו של המחזיק בו, ומאפשר לבצע רכישות בכול מקום. החיוב נעשה בבנק, בזמן אמת. כל קניה נבדקת בקפדנות על ידי הבנק, רק לאחר אישורה יכול היה הקונה לרכוש את שחפץ לקנות. שטרות הכסף המזומן נעלמו כמעט לחלוטין מכל בתי המסחר ברחבי הארץ.ויחד איתם גם סחר בסמים, זנות והימורים בלתי חוקיים שהגיעו לסוף דרכם. הארנק האלקטרוני היה חשוף לביקורת המדינה. כל עסקה הייתה חשופה לבדיקה מדגמית, והעונשים שהטילה החוקה בגין עברות אלו היו כבדים מאד והרתיעו עבריינים למיניהם. בתי הימורים בלתי חוקיים, סחר בסמים וזנות נעלמו כמעט לחלוטין ממדינת ישראל. על הסרסורים הוטלו, על פי החוקה, עונשי מאסר בין עשר לעשרים שנים, כדי למגר את התופעה ממדינת ישראל. גם כאן הייתה ציפייה שבתי הסוהר יתמלאו בעבריינים, אך להפתעת הכול, בשנה הראשונה להפעלת רפורמת המיסים והארנק האלקטרוני, רק עבריינים בודדים הגיעו לבתי הכלא. בית כלא חדש ומשוכלל,שנבנה לאחרונה, עמד ריק לחלוטין". לירן סיים את דבריו ולגם מהפחית שהבאתי לו. "אכן, שינויים משמעותיים עברה מדינת ישראל בשנים האחרונות", אמרתי. זכרתי את השוק, שבו החליפו ידיים שטרות כסף, ללא פיקוח ודיווח. זכרתי גם את פניית המוכר בחנות דברי החשמל, כשביקשתי לרכוש לי נגן תקליטורים, "עם קבלה או בלי ?", שאל, העדפתי לוותר על הקבלה ולרכוש אותו במחיר יותר מוזל. "מה קורה לגבי התיירים המגיעים ארצה ? כיצד הם משתמשים בארנק ?", שאל אבא. "תייר שמגיע לארץ נדרש להפקיד סכום כסף מסוים בבנק, בשדה התעופה. בתמורה קיבל ארנק אלקטרוני שאפשר לו לרכוש בארץ כל דבר, כשהחיוב נעשה בחשבונו, מיידית. כשסיים את הכסף, נחסם הארנק לרכישות נוספות. בשדה התעופה, בדרכו חזרה הביתה היה מחזיר את הארנק האלקטרוני ומקבל את יתרת הכסף שנשארה בחשבונו". "הדבר מונע כמובן הלבנת הון, כפי שהיה בעבר במדינת ישראל", אמרתי, זכרתי היטב את כותרות העיתונים בעבר, שבישרו על תפיסת כנופיה, שהלבינה כספי סמים בבנק ישראלי בארץ.... ]]> http://moshehaviv.com/modules/blockblog/blockblog-post.php?post_id=76 Wed, 02 Dec 2015 19:56:36 +0000 הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה ,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה, ובתוך מכונת הזמן נבקש לראות את מודל תעלת הימים כפי שהיינו רוצים שתהיה. הספר "לגור בארץ הקדושה" הקדים אותנו ונתן לנו תמונה עתידית מופלאה על תעלת הימים ועל הנגב כולו,כיצד היינו רוצים שיהיו. הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מפרק תעלת הימים   ......ראש הממשלה עוז קיבל לידיו דו"ח וועדה מיוחדת, המזהיר מפני אידויו המהיר של ים המלח והתייבשותו. הדו"ח גם מפרט שורת אסונות אקולוגיים העלולים להתרחש בבקעת ים המלח. מפלס ים המלח צפוי להמשיך ולרדת בשנים הקרובות, בקצב של כמטר בשנה, נסיגה שתביא לשינויים דרסטיים בקרקע, שעלולים לגרום להמשך היווצרות בולענים. הבולענים יגרמו לסחיפת תשתיות ונזקים בהיקף של מיליוני שקלים למדינה. צוות בין משרדי, שחקר את הגיאולוגיה של ים המלח, מתוך מטרה להעביר למשרדי איכות הסביבה והתשתיות הצעה לתוכנית חירום כללית בנושא: המשך הפיתוח באזור. הצוות ניבא שחורות לעתיד הבקעה. במסגרת המחקר ערכו אנשי המשרד לאיכות הסביבה, המכון הגיאולוגי ומכון ירושלים לחקר ישראל, בדיקה מעמיקה של אגן ים המלח, כאשר עיקר תשומת הלב הופנתה לחלקו הצפוני, הבעייתי יותר. השיטפונות במקום, בשנים האחרונות, בשילוב עם השינויים מתחת לפני הקרקע, הובילו לקריסת תשתיות מפחידה במהירותה. גשרים נפלו בשניות, מאיימים על הדרך הסלולה לאורך הנחלים דוד וערוגות, באזור חוף מינרל נהרסו כשלוש מאות מטרים של כביש. לכל אלה מצטרפת צרה קשה נוספת, הבולענים. "יש לנו נכס עולמי ייחודי ועד היום התעלמנו מקיומו", אמר ראש הממשלה עוז במליאת הכנסת וקרא להקמת ועדה שתבדוק שוב את האלטרנטיבה של תעלת הימים, הוא הקציב לוועדה שישים יום בלבד להגשת מסקנותיה. הוועדה בראשות גיאולוגים וחוקרים ימיים בדקה את כל המחקרים שנעשו וקיבלה את הממצאים הבאים: ריכוז המלחים בים המלח הוא כשלושים ושלושה אחוזים, לעומת כשלושה אחוזים בים התיכון. מכיוון שפני ים המלח נמוכים מפני הים התיכון במאות מטרים (בערך 400), ניתן לנצל הפרשי גובה אלו כדי ליצור מפלי מים מלאכותיים מהם ניתן להפיק אנרגיה חשמלית. ים המלח הוא ים סגור. מכיוון שהוקטנה בצורה משמעותית זרימת המים לים המלח, הוא מתייבש, ונגרמות בו תופעות שיש להן השלכות חמורות על הסביבה. תעלת הימים מהווה פיתרון לייבוש ים המלח באמצעות הזרמת מי ים (מים תיכון או מים סוף) אליו. כדי לשמור על רמת המים בים המלח כפי שהייתה בעבר, יש להזרים אליו 1.75% מיליארד מטרים מעוקבים מים בשנה. הירדן הזרים בעבר כמיליארד מטרים מעוקבים. עקרונית, מכיוון שקיימים שטחים לא מנוצלים באזור ים המלח, ניתן להגדיל את שטחו, ובכך להגדיל את ההתאדות ואת כמות המים המוזרמת אליו בשנה. בנוסף, אם משלבים את תעלת הימים עם מתקן התפלת מי ים, משתמשים במים הממותקים לצריכה (ביתית או חקלאית), ולכן גדלה כמות המים שניתן להזרים לים המלח. על פי תוכנית תעלת הימים, מי הים מתוכננים למלא את ים המלח ולהחזירו למפלס הגובה הטבעי שלו תוך פרק זמן של כשתיים עשרה שנים, ולאחר מכן מתוכנן להקטין את קצב זרימת המים כך שיכסה על הכמות השנתית האובדת. לאור ממצאים אלו ממליצה הוועדה להתחיל מיד ביישום תוכנית, שתעביר מים מהים התיכון לים המלח, לאורך תעלה זו יש לבנות אגמים מלאכותיים, סביבם מלונות מפוארים ולנצל את הפרשי הגבהים להפקת חשמל ומתקני התפלת מי ים. ממשלת ישראל קיבלה על עצמה להתייחס לפרויקט הזה כפרויקט לאומי דחוף לאור חשיבותו כמשאב טבע ייחודי בעולם ההולך ומתכלה. התוואי שנקבע בים התיכון היה דרומית לאשקלון "דרך קטיף" נקרא, ליד תל אשקלון, משם יועברו המים ליד צומת בית קמה, אשכולות, הרי יתיר, מצדות יהודה ונחל צאלים לים המלח. בבקעת ערד נבנה אגם ענק, שריכז את המים והעבירם בשני נתיבים, אחד לנחל קידוד ומשם לים המלח ושני לערבה בכיוון אילת לעיר המלכים דוד. שלוש ערים היסטוריות נבנו לאורך נתיבי המים, בדרכם לים המלח. עיר החשמונאים שסיכמה את תקופת הבית השני. עיר הצלבנים שהעבירה את תקופת מסעות הצלב בארץ ישראל ומלחמות המוסלמים והצלבנים. עיר המלכים- דויד בערבה בואך אילת שהעבירה את תקופת הבית הראשון מתקופת השופטים ועד לחורבן הבית הראשון. שלושה אגמים מלאכותיים גדולים נחפרו לאורך הנתיב ושינו לחלוטין את הנוף המדברי השומם שהיה שם. בתי מלון מפוארים נבנו בסמוך לנתיב המים. מוקד התיירות העיקרי היה הביקור בערי המלכים ובשלושת האגמים, שניבנו בסמוך אליהם. שפע היסטורי מכול התקופות, מסע בזמן לאורך שלושת אלפי השנים שחלפו, התרכז בשלוש ערים אלו. כל תולדות עם ישראל, בכול התקופות, באו לידי ביטוי מוחשי בתוך הערים האלה. בכל מקום,שרצית לבקר בו נדרשת להזמין מקום שנה מראש, כדי שתוכל להגיע אליהם לשלושה ימי אירוח בלבד. בכל עיר נדרשת ללבוש את בגדי התקופה ולחוות את החיים בעיר, בקניות באזור המסחרי, בביקור במבנים מיוחדים שהציגו בפנייך את התקופה, בסרטים מיוחדים ובדמויות שעווה ופיסול. ביקור בעיר המלכים העשיר את הידע ההיסטורי של כל מבקר, יותר מכול ספר לימוד או סמינר בכול בית ספר אחר בעולם. תלמידים מכל רחבי הארץ והעולם הגיעו ללמוד על התקופה, תוך שהם מדמים חיים בתוכה. אנו הצלחנו להשיג מקום רק בעיר המלכים דוד. סיירנו במכונית לאורך תעלת הימים, ראינו בהתפעלות רבה את הבנייה המאסיבית ושפע המים המגיעים מהים בדרכם לים המלח. לאורך תעלת הימים נבנו גשרים גדולים, ספינות וסירות קטנות שטו לאורכה ונתיבים מיוחדים לתחבורה נבנו משני צידיה. בחלק מהמקומות הועברו המים דרך צינורות גדולים, ובאמצעות משאבות ענקיות הועלו למקומות גבוהים, כדי ליצור מפלים מלאכותיים להנעת טורבינות להפקת חשמל. שבעים אחוזים מתצרוכת החשמל ההולכת וגדלה של מדינת ישראל, סופקו מתחנות כוח שהוקמו לאורך תעלת הימים, במקביל ניבנו גם תחנות סולריות, שקלטו את קרני השמש היוקדות והפיקו חשמל רב. תלותה של מדינת ישראל באמצעי אנרגיה חיצוניים קטנה מאד. הנגב ובקעת ים המלח איבדו חלק גדול מצביונם המדברי לטובת שטחים ירוקים וכחולים, ההולכים וגדלים בכול שנה. הערים באר שבע, אופקים, ערד ואשקלון שגשגו בפריחתן הכלכלית, שואבים לתוכם מאות תיירים מכל רחבי העולם, המגיעים לחבל ארץ פורח וירוק עם אקלים מדברי ויבש. והדבר החשוב מכול היה ים המלח, שקיבל באהבה רבה את שפע המים שהוזרם אליו והפיח בו חיים. מאות דחפורים עמלו במשך שנה תמימה, מעמיקים ומרחיבים את שטחו כדי שיוכל לקלוט לתוכו כמות אדירה של מים. בתי המלון הישנים שהיו לחופו, נהרסו,כיוון שהמים כיסו את מקומם, ובמקומם נבנו בתי מלון מפוארים במקום גבוה יותר ובטוח יותר. בתי מלון אלו יוחדו לטובת המינרלים הטבעיים של ים המלח.הם ריכזו תיירים מהארץ ומכול רחבי העולם, שהגיעו למטרות נופש ובריאות. גם תופעת הבולענים המפחידה,החלה להיעלם מהאזור. לאורך התעלה נבנו גם מאגרים גדולים, כדי שיוכלו לקלוט את מי השיטפונות מכל ההרים שמסביב ולשמרם לטובת הערים המתפתחות לאורכה של התעלה. כל התחזיות השחורות על פגיעה באיזון האקולוגי של הסביבה, נתבדו, ארץ ישראל הלכה והפכה לפורייה וירוקה יותר ויותר. זרעי הצמחים שיובאו מכול רחבי העולם, נקלטו באדמה והניבו שלל יבולי פירות וירקות ייחודיים שסופקו לכול העולם, כשהם מעשירים את קופת המדינה במטבע זר החשוב כל כך להתפתחותה. חלפנו לאורך התעלה, מתרשמים מיופייה ומשפע מתקני הספורט שמסביב. מתקנים שהיו הומים בימי ראשון מכל בית ישראל שבאו לשוט, לטייל, לשחות ובעיקר ליהנות מתרבות העבר שנפרשה לנגד עיניהם. המשכנו בדרכנו לכיוון הערבה, מטרתנו הייתה עיר המלכים "דויד", בה אנו עתידיים לשהות במשך יומיים.]]> http://moshehaviv.com/modules/blockblog/blockblog-post.php?post_id=75 Mon, 23 Nov 2015 00:01:47 +0000 "......וייטע אלוהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר... ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" (בראשית ב' ח-ט) הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה ,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה, ובתוך מכונת הזמן נבקש לראות את מודל גן העדן כפי שהיינו רוצים שיהיה. הספר "לגור בארץ הקדושה" הקדים אותנו ונתן לנו תמונה עתידית על גן העדן,כיצד היינו רוצים שיהיה. הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מפרק גן העדן   .........בספר בראשית מתואר גן עדן כמקום נפלא שנטע אלוקים בקדם. "ובו כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל" (בראשית ב ט').   על פי הכתוב בתורה המקום הזה קיבל מים מארבעה נהרות. חכמנו זיכרונם לברכה הפליגו בתיאור נפלאותיו של גן עדן וקבעו, שהוא המקום שבו יתענגו הצדיקים בעולם הבא. בכול הדתות, היהודים, המוסלמים והנוצרים רואים בגן העדן פרס ויעד סופי עבור כל אדם שחי בפרוזדור הזה,המכונה העולם הזה,ונהג ביושר ובכבוד כלפי זולתו.רק הוא יהיה ראוי לשכון בו. תחת ההבטחה להגיע לגן עדן פעלו קנאים וקיצוניים, באכזריות רבה, כלפי הזולת. הם חיו באמונה שזה מה שנדרש מהם בעולם הזה. את הפרס יקבלו בעולם הבא, בגן עדן. האמונה אומרת, שלאחר המוות תישפטנה נשמות כל בני האדם לפי מעשיהן בעולם הזה ותבואנה על שכרן או על עונשן בהתאם: מי לגן עדן ומי לגיהינום. תקווה משותפת זו קיימת בקרב המאמינים, בדתות השונות, בכל קצווי תבל למין ימי קדם ועד ימינו. אנו מוצאים אותה גם בתרבויות השבטיות הנידחות ביותר וגם בדתות המונותיאיסטיות הגדולות, היהדות, הנצרות והאסלאם.מאז ומתמיד,בכל הזמנים ובכול התרבויות ביקש האדם לראות את הצדק המוחלט מתגשם, את החסד שעושה האל עם מי שעובד אותו, באמונה, חי חיי יושר ומטיב עם הבריות ומנגד את זעמו הנשפך על כל אלה שלא שמרו את מצוותיו והרעו לזולתם. אלה ילכו לגן עדן ואלה לגיהינום.הברכה הגדולה ביותר שיכול אדם לקבל, היא, שלאחר מותו ישכון לנצח בגן העדן, היכן הוא המקום המופלא הזה ?... אין איש יודע בני ישראל שיצאו ממצרים בחסות האל, מקבלים את התורה. ביחד עם התורה הם מקבלים ברכות וקללות,באף אחד מחמשת חומשי התורה הקדושה, למעט ספר בראשית, המתאר את בריאת העולם לא מוזכר גן עדן או העולם הבא. כל ההבטחות והברכות ניתנו עבור חיי היומיום, בעולם הזה ועכשיו.לא מוזכר גיהינום או גן עדן,אין שום דבר דומה. האם יתכן שמשה, גדול הנביאים, שכח להזכיר את השכר הגדול ביותר המובטח לבן אנוש, את גן העדן? אין זה סביר,מכיוון שפרטים אחרים, קטנים יותר, הוזכרו ופורטו לפרטי פרטים.אני,עבדך הקטון, מבקש להציע אפשרות אחרת לפירוש גן העדן, מבלי לפגוע חלילה ברבנים או במקובלים למיניהם בשלוש הדתות המייחסות חשיבות רבה לגן העדן. מכיוון שאיש עדיין לא חזר מהמוות, כדי לספר לנו על החיים שמעבר למוות, אין לנו ברירה אחרת אלא להמציא עולמות אחרים,דמיוניים,שאיש לא יוכל לסתור אותם: את הגיהינום ואת גן העדן. זו הדרך היחידה להשפיע על המאמינים לבצע את רצון מנהיגיהם.כל שצריך זה, להבטיח להם דבר שלעולם לא יוכלו לסתור או להוכיח את קיומו. גן העדן המופיע בתיאורים השונים מכיל בתוכו עצים, מים, בעלי חיים, פרחים, עצי מאכל וכל דבר אחר שבן האנוש חומד. כולם גשמיים, כלומר צריך להיות גשמי כדי ליהנות מהטוב הרב הזה.נשמה שתגיע לגן העדן, לא יהיה לה מה לעשות שם, הרי היא אינה יכולה ליהנות מכול היופי והטעם הגשמי הזה, אינה יכולה ליהנות משבעים הבתולות שמחכות שם למאמינים, שקיבלו הבטחה מפורשת ממורם הרוחני.כאשר תגיע נשמתם לבורא העולם והם יספרו לו שהבטיחו להם גן עדן, סביר להניח שהמלאך השומר שם, יענה להם "הרי משם באתם". לעומת זאת,אני חושב,הבט בתינוק שנולד ונסה לדמיין מה הוא חושב על מה שהוא רואה. תינוק שמגיע לעולם, פוקח את עיניו, מביט בשמש, בצמחים, טועם את האוכל המוגש אליו, מרגיש שהגיע לגן עדן.כאשר יגדל,יראה את הסבל,השקרים וההונאות שסביבו, ימאס בעולם הזה וישאף לעולם אחר,דמיוני,שנמצא מעבר לבינה ולנשגב, לגן העדן.מקום בו אין שקרים, הונאות ושאר דברים הגורמים למקום להיראות כגיהינום. ואני שואל אותך האם יכול להיות שגן העדן הנעלם נמצא בעצם בעולם הזה, במקום בו אנו חיים היום?הבט לצדדים.ראה את השמש, את הצמחים. תתענג על האוכל. תחווה את האהבה שאתה מעניק לזולת והוא מחזיר לך, ותדע, אתה בגן העדן. בתום התקופה שקיבלת, בבוא יומך, בתום מאה ועשרים השנים שקיבלת, תחזור חזרה לבורא העולם,כנשמה, וסביר להניח שתתחנן בפניו לשוב אל גן העדן שאותו עזבת. אנחנו מקבלים כאן, מרגע הילודה עד רגע המוות, את גן העדן. בידנו להפוך אותו לגיהינום, הדבר מופיע בספר דברים, שהוא האחרון מחומשי התורה, בצורה ברורה, שאינה משתמעת לשתי פנים, שהבחירה ניתנה לבני האדם. האלוקים אומר, "אתם תחליטו, אם זה יהיה גן עדן כפי שאני נותן לכם,או גיהינום כפי שזה יהיה במעשיכם הרעים", "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע..." (דברים ל טז'). לקחתי נשימה ארוכה, חשתי את סערת רוחי מעוצמת הדברים ואת שתיקתו של לירן והמשכתי "הבחירה בידנו אם העולם יהיה גן עדן, כפי שהוא, או גיהינום כפי שנעשה אותו.הבה ונהפוך את העולם הנפלא הזה לגן עדן, הבה ונהנה מכל הטוב והשפע שהאלוקים העניק לנו. הבה נפעיל את החוכמה שקיבלנו לפיתוח אמצעים שייקלו על חיינו, יאריכו אותם ויהפכו אותם למענגים יותר. הבה ונאהב את זולתנו ונהנה מאהבתו כלפינו. הבה וניתן מחמאות, נפעל בהמון רגישות לזולתנו ובתמורה, נקבל ממנו את שיש לו להעניק לנו. בבוא יומנו לעזוב את העולם הזה בתום מאה ועשרים שנה כפי שהובטח לנו, נוכל להגיד בשביעות רצון לקדוש ברוך הוא, שניצלנו בהנאה רבה את גן העדן שנתן לנו וגם הפכנו אותו למקום טוב יותר משקיבלנו, לדורות הבאים אחרינו השארנו מקום נפלא ומדהים, מקום שכיף יהיה לחיות בו. אם להפתעתנו נגלה בעולם הבא את גן העדן האחר, בטוחני שלא נצטער ונקבל גם אותו בשמחה רבה, אם לא, הרי שהמקום ממנו באנו, היה בעינינו גן העדן האמיתי ולנו נותר רק להודות לך אלוקים על כל מה שהענקת לנו בעולם הזה". סיימתי את דברי והמתנתי לתגובתו. עיניו היו קרועות לרווחה כשהאזין בקשב רב לדברי. "אין... אין עליך אחי, איש לא יוכל להתמודד מולך בפילוסופיה ויהדות", הפטיר לבסוף בסלנג הדיבור הצבאי שכל כך התגעגעתי אליו ולגם מהפחית שבידו. נשמעה דפיקה בדלת. לירן קם לפתוח. אבא עמד על המפתן, הוא הזמין אותו להיכנס....  ]]> http://moshehaviv.com/modules/blockblog/blockblog-post.php?post_id=74 Mon, 23 Nov 2015 00:00:14 +0000 "חוקה אחת תהיה לכם ולגר הגר איתכם, חוקת עולם לדורותיכם... תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר איתכם" (במדבר טו')   הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה ,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה, ובתוך מכונת הזמן נבקש לראות את מודל "החוקה" שתהיה בישראל כפי שהיינו רוצים שתהיה. הספר "לגור בארץ הקדושה" הקדים אותנו ונתן לנו תמונה עתידית על "החוקה בישראל" כיצד היינו רוצים שתהיה. הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מפרק "החוקה בישראל"   ......ישבנו על ספסל ההמתנה, עת לירן הסביר לנו את עקרי החוקה "ראש הממשלה עוז והרב הראשי חכמי פעלו לקביעת חוקה בישראל, אישור החוקה עבר בכנסת ישראל ברוב גדול. עיקריה של החוקה היו: מדינת ישראל היא מולדתו של העם היהודי וגבולותיה יהיו כפי שהם היום, אין לאיש רשות לשנותם.רק רוב של שמונים אחוזים מחברי הכנסת רשאי לתקן סעיף כלשהוא בחוקה על ידי תיקון בלבד ולא שינוי מהותי. סעיף מיוחד בחוקה קובע בצורה חד משמעית: הנאמנות למדינת ישראל הינה סעיף ראשי שאינו ניתן לפרשנויות. לא יעשה אזרח המדינה שום פעולה, או פרסום, הן בצורה ישירה או עקיפה, שתפגע במדינת ישראל ובאזרחיה. הן בהבאשת שמה של המדינה והן בתמיכה במישרין או בעקיפין באויבי המדינה. לא יתמוך ולא יהלל כל פעולה, שכתוצאה ממנה הוא יפגע במדינת ישראל, או יבאיש את ריחה בעולם". "איזה סנקציות אפשר להטיל על אדם כזה ומה אם הוא איש ציבור ?", שאלתי. זכרתי את ההתקפות הפראיות של חברי כנסת על הממשלה והצבא שפעלו נגד ארגוני הטרור. "מה קורה עם נבחרי הכנסת, שתחת חוק החסינות, מרשים לעצמם לתקוף את המדינה והממשלה ? אני זוכר חבר כנסת מסוים שביקר בארץ אויב ושיבח את ארגוני הטרור שמקיזים את דמנו" אמרתי "רק בגלל תופעה זו, בה חבר כנסת מרשה לעצמו את הדברים האלה ועוד מקבל חסינות ומשכורת מהמדינה אותה הוא משמיץ, נאבד את זכותנו הלגיטימית בארץ ובעולם". "ובכן, גם כאן ביצעה החוקה שינוי" ענה לירן "אם האדם העושה זאת הינו איש ציבור, הורה היועץ המשפטי לממשלה לכנסת להסיר את חסינותו ולהעמידו לדין. אם תוכח אשמתו, יפוטר מיידית ברגע קביעת האשמת על ידי בית המשפט, והוא לא יהיה זכאי לפיצויים או להטבות כלשהן. אם יתמיד במעשיו בשנית, יאבד את אזרחותו וכל רכושו יוחרם לטובת המדינה. חבר כנסת שייפגש עם אויבי המדינה, ישבחם או יתמוך בפעולותיהם, יזומן לחקירה מיידית ואם תוכח אשמתו, יפוטר מיידית מחברותו בכנסת ולא יהיה זכאי לפיצוי כלשהו או להטבות כלשהן. לא תעמוד לו חסינות פרלמנטארית ודינו יהיה ככל אזרח. אזרחי ישראל חייבים לדעת שהמדינה היא הכול. אין לפגוע בה, לא במישרין ולא בעקיפין, הפוגע בה יאבד את אזרחותו ואת רכושו. כל האזרחים יהיו שווים בעיני החוק, גם בזכויות וגם בחובות, לא תהיה שום אפליה. הזדהות האזרחים למדינה תהיה מוחלטת, אזרח שיזדהה עם אויבי המדינה, יאבד מיידית את אזרחותו. לבית המשפט לא תהיה אפשרות לחפש נסיבות מקלות לעונשו, אלא רק לקבוע את אשמתו. "הבנתי שגם בתכולת העונשים שייגזרו על הנאשמים התערבה החוקה ?" שאל אבא "בהחלט, גם כאן נכנסה החוקה וביצעה שינוי אחד עבור כולם" ענה לירן "החוקה קובעת בצורה ברורה וחד משמעית את דרגות העונש שיקבל אדם, שתוכח אשמתו בבית המשפט. לשופטים לא תינתן שום אפשרות, מלבד קביעת אשמה או זיכוי והפעלת העונש שבחוקה. קביעת אשמתו של האזרח תהיה מוטלת על בית המשפט. החוקה קובעת בגין העונש, מינימום ומקסימום. השופט יוכל רק לדרג את העונש בתוך הטווחים שקבעה החוקה וזאת, על פי נסיבות מקלות ובהתאם לחומרת העברה והנפגעים ממנה. "האם החוקה טיפלה בעבירות הרכוש ?" שאלתי "מניסיון העבר אני יודע, שגניבה ופריצה לרכוש טופלו רק במישור הטכני. חוקרי המשטרה אספו טביעות אצבעות ונעלמו, אחר כך קיבלת מכתב שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור. עד כמה שאני יודע, בשום מדינה תרבותית בעולם לא קיים דבר כזה" לירן חייך "ידעתי שתגיע לזה, אחי, אחד המקרים שבו טיפלה החוקה היה סעיף פריצה לביתו של אדם. אם הייתה נוכחות של בני הבית בשעת הפריצה, עונשו של הפורץ ינוע בין עשר לעשרים שנה. לעומת זאת אם לא הייתה נוכחות של בני הבית בשעת הפריצה, דינו של הפורץ ינוע בין חמש לעשר שנים.אין לשופט זכות להגדיל או להקטין את העונש, עליו רק לקבוע באופן חד משמעי, אם אשם ומה חומרת עבירתו בטווחים שקבעה החוקה ביתו של האדם הוא מבצרו ולמדינה מחויבות רבה לאפשר לו לחיות את חייו ללא כל פחד ומורא. פורץ שיחדור לבית שבו נמצאים הדיירים מסכן את חייהם ועלול לפגוע בהם למוות, לכן יש להחמיר בעונשו. לגבי גניבת מכונית, דבר שהפך למגפה בלתי נסבלת, דינה בחוקה בין חמש לעשר שנות מאסר. גניבת רכב תוך הפעלת אלימות פיזית או מילולית כלפי אדם, דינה בחוקה בין עשר לעשרים שנה ועל הגנב לפצות את הנפגע במידה וגרם נזק לרכוש. אם אין ביכולתו לשלם, רכושו של הגנב יוחרם, יועמד למכירה והכספים יועברו לפיצויי הנפגעים". "דיברת על עונש מוות, ממה שהבנתי, גם נושא זה מופיע בחוקה ?" שאל אוריאל. "כפי שסיפרתי לכם בשבוע שעבר, גולת הכותרת בחוקה הייתה מתן גזר דין מוות על רצח בכוונה תחילה או על רצח מדרגה ראשונה, עליו דיברנו בבית. אזרח שתוכח אשמתו, פה אחד, בפני חבר מושבעים, ברצח מדרגה ראשונה, יבוא על עונשו לא יאוחר מתום 180 יום ממתן גזר הדין. רשאי נידון למוות לבקש חנינה מהכוהן הגדול. והוא, לאחר שישקול שוב את המקרה, יחליט באם להקל בעונשו ולהופכו למאסר עולם. הנידון למוות שעונשו הומר, יועבר לכלא מיוחד ויישאר שם עד יום מותו. לא תינתן חנינה נוספת ולא יקוצר מאסרו לעולם. במידה והכהן לא יחון את חייו, יוצא להורג בבוקר היום המאה ושמונים למתן גזר הדין בזריקת רעל. בעת ביצוע גזר הדין ובהוצאה להורג יהיו נוכחים בני משפחתו של הקורבן. "אבא" פניתי לאבי באירוניה "אתה יודע שבמדינת ישראל אסיר עולם, רוצח, יוצא לחופשות ? האבסורד הוא שרוצח מסוים, שהיה יוצא לחופשות, ביצע בחופשתו רציחות בהזמנה. חוקרי המשטרה עלו עליו, רק לאחר שהתברר שכל הרציחות נתבצעו כשהוא יצא לחופשות. ממש אצילות החוק, הדמוקרטיה במיטבה" לגלגתי. "גם כאן נעשה שינוי" אמר לירן "החוקה קובעת גם, שאסיר לא יוכל לצאת מכלאו עד תום תקופת מאסרו. כל החופשות שהיו נהוגות בעבר בוטלו, האסירים עברו תהליך שיקום בכלא, כדי להכשירם לשוב לחברה רק לאחר ריצוי מלא של עונשם. אורחים מבחוץ יוכלו לדבר עמו בטלפון רק עם הפרדה של מחיצת זכוכית ביניהם. "מה קורה לגבי טענת הנאשם על היותו קטין, או אי שפיות זמנית ?" שאלה דנה "אני זוכרת שגם בקנדה קיימת הטענה הזו ולעיתים היא מפחיתה בעונשו של הרוצח". "רוצח שנטען בגינו אי שפיות, ירצה את עונשו במרכז פסיכיאטרי לכל ימיי חייו. במידה ויבריא, יועבר לכלא ויישאר שם כל חייו. לא תעמוד לו הטענה על אי שפיות זמנית. החוקה החמירה גם ברציחות שמבצעים קטינים, אך עונש מוות לא הוטל עליהם, אלא רק מאסר עולם עם אפשרות לבקשת חנינה בתום עשרים שנה. "מה קורה עם עבירות קלות, כמו נוכלים שנראים תמימים וגוזלים את כספנו ?" שאלתי "או מתן שיקים ללא כיסוי ?". "החוקה מחמירה גם עם נוכלים ומתן שקים ללא כיסוי. במידה וניתן שיק לאדם או לבית מסחר והשיק לא כובד בבנק מחמת חוסר כיסוי, ניתנת לבעל החשבון ארכה של שבועיים לפדות את השיק במזומן צמוד וללא ריבית,בישראל לא יהיו יותר ריביות על חוב, רק הצמדה למדד יוקר המחייה,זאת כדי לנתק את שרשרת המזון "הרעילה" של הפרקליטים המטפלים בתיק ולאפשר לחייב לסיים את חובו בהגינות,זאת מבלי שיתפח למימדים לא מציאותיים ומבלי להרוס את חייו. במידה ולא ייפרע השיק בתקופה זו, יופעלו נגדו סנקציות וביום החמישה עשר ייאסר לתקופה של שבוע, ובסיומה, במידה ולא ייפרע את חובו, יובא לבית המשפט שישפוט אותו שיגזור עליו תקופת מאסר בגין החוב. עד לסכום של אלף שקלים עד חודש אחד מאסר וכך הלאה, לכל חודש נוסף תהיה תוספת של אלף שקלים נוספים. דינם של הנוכלים יהיה בהתאם לכך וזאת כדי להחזיר את האמון במערכת הכלכלית במדינת ישראל". "הבנתי שמדינת ישראל הפריטה את בתי הכלא והעבירה אותם לחברות אזרחיות" אמר אבא. "בתי הכלא" ענה שמואל "הופרטו והועברו לחברות אזרחיות, שקיבלו על עצמם התחייבויות להקים בתי כלא חדשים באזור הנגב ומדבר יהודה. בתוכם הותקנו אמצעי בטחון מיוחדים כדי למנוע בריחה והם אוישו באזרחים, שאומנו במיוחד כיצד להתנהג עם אסירים, בנחישות אך ברגישות. עם הפעלת החוקה שררה בקרב הציבור תחושה שבתי הכלא יתמלאו בעבריינים, אך באורח פלא, נוצר מצב מפתיע. שני בתי כלא חדשניים ביותר שנבנו לאחרונה, עמדו ריקים מאדם כיוון שלא היו להם לקוחות. המדינה תחזקה אותם בעמדם ריקים ושוממים. "אבא" אמרתי, ממשיך בטון הציני שלי "אתה יודע שבישראל קיימת עסקת טיעון. עסקה זו פוטרת את הנאשם מעבירות קשות בו הוא מואשם ושופטת אותו רק בגין עבירות קלות שעליהן הוא הסכים להודות במסגרת עסקת הטיעון" "החוקה קבעה גם את ביטול "עסקת הטיעון" ושללה אותה מכל וכל" ענה לירן "או שהנאשם אשם ויוענש, או שאינו אשם וישוחרר מידית. על המדינה מוטלת המשימה להוכיח את אשמתו.ולהעמידו לדין תוך שלושה חודשים,אם לא הצליחה המדינה בתקופה הזאת להעמידו לדין תצטרך לשחררו מייד,נגמרה הסחבת המשפטית. החוקה, ותחושת הביטחון שהעניקה לאזרחים גרמה לשינוי מפתיע ביותר בהתנהגותם. מדינת ישראל הפכה לאור לגויים בכול הנוגע לטיפול בפשיעה". לירן סיים את דבריו ושאף אוויר מלוא ריאותיו.......]]> http://moshehaviv.com/modules/blockblog/blockblog-post.php?post_id=73 Sun, 22 Nov 2015 22:35:40 +0000 "(י) לא תאונה לך רעה ונגע לא יקרב באוהלך, כי מלאכיו יצווה לך, לשומרך בכל דרכך" (תהילים צא' י'-יא')   הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה ,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה, ובתוך מכונת הזמן נבקש לראות את "המלחמה בתאונות הדרכים" כפי שהיינו רוצים שתהיה. הספר "לגור בארץ הקדושה" הקדים אותנו ונתן לנו תמונה עתידית על המלחמה בתאונות הדרכים,כיצד היינו רוצים שתהיה. הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מפרק "המלחמה בתאונות הדרכים" ...לאחר נסיעה קצרה למגרש חניה גדול שבסמוך אליו נבנה אולם ענק. נכנסנו פנימה, האולם נבנה לגובה רב ובתוכו נבנו תאים רבים. "מדמי נהיגה", אמרתי "ראיתי כאלה בחיל האוויר הקנדי, כשביקרנו שם במסגרת הלימודים". "סימולאטורים", תיקן לירן "אף אחד כאן לא מכיר את המילה 'מדמי נהיגה', אז אם אתה רוצה שיבינו אותך, תשתמש במילה סימולאטורים". "כאן אתם לומדים נהיגה ?", שאל אבא. "כאן מתחילים את השלב הראשון בלימוד הנהיגה", השיב לירן. "מכת תאונות הדרכים שבה קיפחו את חייהם, כעשרים אלף בני אדם מאז קום המדינה הביאה את ראש הממשלה עוז לשינוי בשיטת לימוד הנהיגה. משרד התחבורה השקיע סכום עתק בבניית אולמות כאלה בכול רחבי הארץ". "והדבר עזר ? האם זה הפחית את כמות תאונות הדרכים ?", שאלה דנה. "זה רק שלב אחד במלחמה בתאונות הדרכים", אמר, "רוב התאונות נגרמות עקב טעויות אנוש, וכאן מנסים להתגבר על טעויות אלה ללא נפגעים". "האם יש עוד שלבים אחרים במלחמה בתאונות הדרכים ?". "כמובן", ענתה רינה "אבל עליהם נדבר יותר מאוחר. דבר אחד בטוח לחלוטין, כמות תאונות הדרכים פחתה מאד בשנים האחרונות". ניגשתי לסימולאטור הראשון. הוא נבנה כפנים של מכונית לכל דבר. מולו נבנה מסך גדול שדימה את הכביש. שמוליק, בוחן הנהיגה, שחיכה לנו, הסביר לנו בפירוט רב את התהליך. "במקביל לירידה החדה בתאונות הדרכים, עברה גם מערכת לימוד הנהיגה תמורות חדשות. כל שיטת לימוד הנהיגה עברה שינוי מהותי. אדם המבקש רישיון נהיגה, נאלץ לעבור מבחן תיאוריה, לאחריו עליו להגיע לאולם מיוחד, שבו הותקנו הסימולאטורים או 'מדמי הנהיגה', כפי שקראת להם. לאחר הדרכה ראשונית היה התלמיד נכנס לתא הסימולאטור ומתחיל בנהיגה. מערכת מחשב מדויקת ניתחה את אופי נהיגתו, תוך כדי העברת נתונים מדויקים לבוחנים. הם הורו לו באוזניות הקשר לבצע תיקונים בנהיגתו. רק לאחר שהתלמיד רכש בטחון עצמי. החמירה מערכת הסימולאטורים והקשתה את אופי הלימוד. היא הכניסה אירועים מפתיעים במהלך הנהיגה, כדי ללמד את התלמיד לפעול נכון באירועים לא צפויים. לאחר שסיים התלמיד את לימודיו במערכת הסימולאטורים, יכול היה ביחד עם מורה הנהיגה לצאת לכביש ולנהוג. בסיום תהליך הלמידה בכביש, היה התלמיד עובר מבחן ביום או בלילה. ההחלטה אם יבחן באור יום או בלילה, הוכנה על פי שיקולי המערכת הממוחשבת. אם יעבור את המבחן, רק אז יהיה זכאי לקבלת רישיון הנהיגה. לגבי רכבים כבדים, משאיות ומיכליות נקבע, שרק נהג עם וותק של חמש שנות נהיגה רשאי להוציא רישיון לרכב כבד, וזאת לאחר שעבר בהצלחה את מבחני הסימולאטורים המתאימים לרכב כבד, ובתוכם האירועים הבלתי צפויים. אחר כך היה ניבחן בכביש, בהשגחת בוחן, בשעות היום או הלילה, כפי שנהוג היה במבחן נהיגה לרכב פרטי. הסימולאטורים דימו במדויק את התנהגות הרכב בעומס מטען, או ריק ממטען. האירועים הבלתי צפויים שהוכנסו לנהג ותגובותיו, יכלו לקבוע את מידת כשירותו של הנהג לנהוג ברכבים כבדים. גם נושא שעות המנוחה לנהגים אלו טופל ביסודיות. מערכת מחשב שהותקנה ברכב, בדקה את שעות הנסיעה והמנוחה של כל נהג. נהג שנתפס נוהג ללא שעות מנוחה, הסתכן באובדן רישיונו ובעמידה לדין על סיכון חיי אדם ורכוש". שמוליק פתח את דלת הסימולאטור והזמין אותי להיכנס. נכנסתי והתחלתי לנהוג. הנהיגה הייתה איטית ושקטה ואני שנחשב לנהג מנוסה, שלטתי בהגה ובמכונית היטב. המכונית שלפניי בלמה לפתע. בביטחון רב לחצתי על דוושת הבלימה והתקרבתי אליה. "אני רואה שאתה שומר מרחק היטב", אמר לירן. חייכתי לעצמי, כיוון שלא יכולתי לספר לו שבכבישים הרחבים של קנדה, דהרנו במהירות של כמאה שמונים קמ"ש. המשכתי לנהוג בעדינות ונכנסתי לתוך העיר. מסביב חנו מכוניות, לפתע הופיע ילד בין המכוניות וזינק לכביש בעקבות כדור, שהגיע שנייה לפניו, לחצתי על הבלמים בחוזקה ועצרתי במרחק של כמטר ממנו. "יפה", אמר שמוליק הבוחן "אתה מגיב יפה מאד לשינויים פתאומיים". הפגנתי את מבט הבטוח בעצמי, לא רציתי לספר לו שליבי החסיר מספר פעימות בדקות אלו. שמתי לב שרינה מביטה בי בהערכה רבה, יצאתי מהסימולאטור לפני שאקלקל את הרושם שיצרתי. יצאנו משם וחזרנו למכונית. במזנון סמוך שתינו שתייה קלה ואכלנו כריכים טריים. בדרך חזרה למכונית סיפר לנו לירן על השינויים הרבים, שעברה מדינת ישראל בתחום השיטור והחוק במלחמתם בנגע תאונות הדרכים. משטרת ישראל קיבלה תגבור משמעותי בכול רמות החברה, ניידות משטרה גלויות וסמויות נמצאו בכול מקום. עברייני התנועה נעלמו לחלוטין. לא יכולת לדעת, אם הרכב שנוסע לצידך אינו רכב משטרה סמוי, שמשגיח על התנועה ועל הציות לחוקיה. עם ביצוע עברות תנועה, היה הרכב הסמוי מוציא את המנורה הכחולה, המהבהבת, ומורה לך לעצור בצד. מצלמה, שהייתה מורכבת ברכב, צילמה את העבירה. פרטי הנהג נלקחו, והוא הוזמן תוך שבוע ימים לבית המשפט, שם נשפט ונענש. שופטי התעבורה החמירו עם עברייני תנועה. העונשים, שנקבעו בחוקה בגין עבירות תנועה, היו כבדים ביותר, החל מהחרמת הרכב לחצי שנה ועד לעונשי מאסר של שתיים עשרה שנים. לכל עבירה הוצמד העונש בחוקה. לשופטים ניתנה רק הזכות לקבוע אם הוכחה האשמה ומה חומרתה, העונש נקבע בחוקה ולא ניתן לשינוי. תאונות הדרכים, שהיו מכת מדינה באותה תקופה, טופלו בנחישות רבה.לעברייני התנועה המתינו שוטרים בכול מקום.הם קנסו ושללו רישיונות מיידית מכול עבריין תנועה בהתאם לחומרת העבירה. במקרים קיצוניים, גם רכבים הוחרמו ונמכרו במכירות פומביות. בתי המשפט החמירו בעונשים, משלילת רישיון לצמיתות ועד למאסר של שתים עשרה שנים, בגין סיכון חיי אדם ורכוש. עבריין שנהג בעת שלילה, הסתכן בשלילת רישיונו לצמיתות ובתקופת מאסר של שלוש עד שש שנים, רכבו הוחרם והועמד למכירה, כשהתמורה הועברה לטובת המדינה. האזרחים, שהגיבו בכעס רב לתמורות החריפות, נאלצו בסופו של דבר להודות, שפעולות אלו הפחיתו את נגע תאונות הדרכים עם נפגעים לרמה של חמישה אחוזים לעומת מה שהיה בעבר.בתי החולים וחדרי המיון, שהיו מלאים בעבר בנפגעי תאונות דרכים, התרוקנו לחלוטין. בשעות הערב יכולת לראות חדר מיון שומם עם שני רופאים תורנים, משועממים, למקרי חירום. באופן צפוי ירדה כמות התאונות. גם מספר ההרוגים צומצם בשנה הראשונה לחצי בהשוואה לשנה קודמת. ומגמה זו נמשכה גם בשנים הבאות. ממספר של שלוש ספרות בשנה, ירדה הכמות לשתי ספרות בשנה וזאת כאשר כמות כלי הרכב ומספר הנהגים הוכפל.מלחמת החורמה שהכריז ראש הממשלה עוז בעברייני התנועה, כשבמקביל הוא מזרים תקציב גדול לשיפור הכבישים והתשתיות. החלו לשאת תוצאות מרשימות, עד כדי כך שמדינות מתועשות ברחבי העולם, שלחו מדריכים ללמוד ולהתרשם כדי שיוכלו גם הם, בארצותיהם, להביא לתוצאות כאלה. תלמיד המבקש להוציא רישיון נהיגה עובר ארבעה מבחנים עד שמקבל רישיון נהיגה. כל עבירת תנועה שביצע בשנה הראשונה תגרום לביטול הרישיון והתחלת כל התהליך מחדש וזאת בנוסף לעונש שיקבל על העבירה. נהיגה ללא רישיון גררה עונש ומאסר בפועל, פגיעה בבני אדם העבירה אותו לקטגוריה חדשה, של חמש עד עשרים שנה, תלוי בחומרת הנזק. בנוסף,מוחרם הרכב ומועמד למכירה.התמורה שתשולם בגינו תועבר למשרד התחבורה לטובת המלחמה בתאונות הדרכים. כבר בשנה הראשונה ליישום התוכנית, ירד מספר התאונות שבהם היו מעורבים נהגים חדשים ב 90% ביחס לשנה הקודמת.כל נהג שרישיונו נפסל,נדרש בתום תקופת הפסילה לעבור את כל התהליך כנהג חדש.]]> http://moshehaviv.com/modules/blockblog/blockblog-post.php?post_id=72 Sun, 22 Nov 2015 22:33:43 +0000