|
2000 שנות גלות הקהו את רגישותנו לזולת, אנו חושבים בצורה שקולה כלפי מצוקת הזולת ובצורה ופרימיטיבית כלפינו ואני אסביר באמצעות דוגמא ששמעתי:
לידיד רחוק שלי יש בת ושני בנים,הבת בגיל 16 והיא הגדולה,ערב אחד יצאה עם חברות לחגוג יום הולדת, בחצות הלילה בדרכה הביתה נחטפה על ידי שלושה צעירים, נאנסה, עונתה באכזריות ונרצחה, גופתה הושלכה לפח אשפה גדול ונתגלתה רק למחרת היום, לאחר ליל חיפושים ארוך,
הצעירים נתפסו והודו באשמה, להגנתם טענו שהיו שיכורים ושאלמלא התנגדה ונאבקה עימם, הייתה חיה היום,בבית המשפט נחשפה עדותם וכולם יכלו לשמוע את קורות הלילה האחרון של הנערה,ליל בלהות לכל שומע,
"הבטחתי לה לשמור ולהגן עליה" בכה אביה במר ליבו, ליבי נקרע מרחמים כשהבנתי שהמשפחה שלו נהרסה,
"מה היית אתה עושה במקומי ?"שאל האב בכאב.
מכיוון שאני נחשב בעיני עצמי "פרימיטיבי" ואני בטוח שלא תאהבו את תשובתי לכן אחסוך מכם את התשובה ואפנה את השאלה הזאת אליכם, לכול האבות בישראל.
"מה הייתם עושים לו זה קרה לילדתכם?".
תורת ישראל החכמה הבינה שיש עוד "פרימיטיביים" כמוני,שיחפשו נקמה, שאם יחליטו לפעול ללא מורא השלטון,המצב החברתי עלול להידרדר לכאוס מוחלט,
לכן ציוותה אותנו התורה:
"רוצח בכוונה תחילה,שהורשע בבית משפט ברצח בכוונה תחילה ...דינו מות !!!",
אסור לקחת כופר, ויש לבצע את גזר הדין מיידית ,כדי שלא תהיינה ספקות ויעלו רגשות הומאניים כלפי הרוצח,התורה קובעת ,שארץ ישראל תישאר טמאה והשכינה תסור ממנה, עד שישפך דמו של הרוצח ויגאל דמו של הנרצח,
במילים אחרות,עבור כל המאמינים: המשיח לא יגיע לארץ ישראל כל עוד הרוצח חי !!! כי הארץ נטמאה בדם חפים מפשע והדם זועק בכאבו לאלוהיו. התורה קובעת שרק דמו השפוך של הרוצח יכול לטהר את ארץ ישראל.
|
