|
...טז שלוש פעמים בשנה ייראה כל- זכורך את-פני יהוה אלוהיך, במקום אשר יבחר--בחג המצות ובחג השבועות, ובחג הסוכות; ולא ייראה את-פני יהוה, ריקם. יז איש, כמתנת ידו, כברכת יהוה אלוהיך, אשר נתן-לך. {ס}(דברים טז)
הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה ,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה, ובתוך מכונת הזמן נבקש להבין את מהות הפחדים שלנו ובמקביל לראות כיצד יראו חגי ישראל כפי שהיינו רוצים שיהיו.
הספר "לגור בארץ הקדושה" הקדים אותנו ונתן לנו תמונה עתידית על מהות פחדנו ובמקביל הראה לנו כיצד יראו חגי ישראל,כיצד היינו רוצים שיהיו.
הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מפרק מהות הפחדים היהודיים ומנגד השמחה בחגי ישראל,
אלפיים שנות גלות, השרישו עמוק בגנים היהודים זרעים ונבטים גלותיים. הם עברו בתורשה ולא נעלמו.
בכל התקופה הגלותית חששו היהודים מהמחר, המחר נראה תמיד מאיים וטומן בחובו פורענות. לצערי, גם היום אנו חוששים מהעתיד ואת החשש הזה, אנו מעבירים לצאצאנו.
"לא הבנתי את נושא הפחד" אמר אוריאל "אתה מוכן לפרט יותר ?"
"חכמנו זיכרונם לברכה אומרים \'היום הוא המחר שאתמול כל כך חרדת בגינו\'.
הפחד מלווה אותנו בכל מקום בו נהיה. בעבר חששו הגברים לחשפו בפני כלל הציבור, מפני שלפחד, פירושו להתבייש בפני כולם. פחדנות היא מילה מרתיעה. אף גבר לא יכול להרשות לעצמו שמילה זו תוצמד לשמו.
בשנים האחרונות, בתקופת השירות הצבאי שלי, שמתי לב שהפחד הפך ללגיטימי.
בכל מדינה מתוקנת קיימת גאווה לאומית, שייכות, אומץ והקרבה ואילו אצלנו במדינת ישראל, שולט הפחד ומכתיב לנו את אורח חיינו. הגאווה והשייכות הפכו לבזבוז זמן, לעומתם הפחדנות והויתורים הפכו לאייטם תקשורתי.
"אני מפחד" אומר אדם בגאווה רבה בתקשורת וזוכה לאהדה ואהבה, עת כולם מהנהנים בראשם לאות הבנה והסכמה.
"אני פוחד, אך לא אתן לפחד לשלוט בחיי", אומר האחר, ולהפתעתי כולם מנידים בראשם ברחמים על מחשבה כל כך לא מקובלת.
בנאום מרגש, כנגד המנסים להתכחש לחוקי התורה, אמר ראש הממשלה עוז
"עצתי לאותם יהודים נאורים ומתקדמים: זכרו, יהודים אתם ! כל מאמציכם לנהוג ככל העמים יגרמו לכם להתבזות בפניהם. זכרו את שאמר הצורר הגרמני במאמציו לבטל התבוללות של היהודים באחת מהמדינות הנאורות ביותר בעולם בעת ההיא.
יהודי הוא כל מי שבחמש דורות אחרונים במשפחתו, ישנה זיקה כלשהי ליהודים.
עם אחד אנחנו. רגש השנאה הרחיק אותנו מארצנו, מלחמות האחים בעבר גרמו לנו אסונות נוראיים לאורך כל השנים.
בעיניי הגויים, כולנו שווים: חרדים, חילוניים ודתיים. תמיד נהיה יהודים והאסונות הבאים עלינו לא יבצעו שום אבחנה בינינו.
עם עתיק אנו, עם מיוחד, בנו בכורו של האלוקים. אנחנו הנחלנו לכול העמים את התורה, כיבוד אב ואם, אהבה וסובלנות, את השבת הקדושה, את המושג שכולם שווים בעיני האל וגם את האמונה באל אחד.
זה ייחודינו, יתרוננו, אנו גאים על כך. תמיד נהיה מחויבים להיות "אור לגויים" ונשמור על הכלל "דברים שמותרים להם, אסורים לנו מכוח חוקי הברית הנוקשה שחתמו אבותינו, חוק הטבע הוא ואינו ניתן לשינוי".
כך סיים את דבריו, קולו רועד מעוצמת המילים. לירן הפסיק לרגע את שטף דיבורו, עת המלצרית קרבה לשולחננו עם המנה השנייה: כבד מטוגן עם בצל וירקות מאודים. אכלנו אותה בהנאה רבה וכשסיימנו לאכול המשיך לירן.
"כולם חיכו לשינוי והוא הגיע. ראש הממשלה עוז תקף במלא כוחו את מערכת החינוך ושינה אותה מקצה לקצה. הוא ביצע מהפך תפיסתי בגין זכויותינו לחיות בארץ ישראל.
השינוי התחיל מלמטה, במערכת החינוך, שנדרשה להנחיל לילדים את לימודי היהדות ואת המורשת הקדומה. המורים החדשים, שנקלטו במערכת זו, הנחילו מתוך אמונה מוחלטת בילדים ובנערים את חוקי התורה, את החוזה שעליו חתמו אבותינו, את ההכרה בייחודינו ואת העוצמה הבלתי נתפסת שבידינו. השינוי הגיע גם ליהדות הגולה בתפוצות, שהגיבה בשמחה.
"לימוד מתמטיקה, הנדסה ואנגלית קיבל את תשומת הלב הדרושה, אך בניגוד לעבר, ניתן הדגש הפעם על לימוד אזרחות, תנ"ך, היסטוריה ולימודי חברה. בראש סולם העדיפויות הייתה מטרה אחת, לחנך את הדור הצעיר לחברה דמוקרטית, מפרגנת, החדורה במורשתו המפוארת של עם ישראל בעבר ובהווה.
ללימוד התורה ניתן דגש מיוחד בבית הספר היסודי, כל תלמיד נדרש לדעת, להכיר וללמוד את כל חמשת חומשי תורה מספר בראשית ועד ספר דברים. התלמידים למדו להכיר את אברהם, יצחק ויעקב, אבות האומה, ואת משה ואהרון. את מסעות בני ישראל במדבר סיני, החוקים והמשפטים והחוזה, הברית הקדושה בין עם ישראל לאלוקים, ספר דברים הפך ללימוד חובה וחייב במבחן.
סיפורי מורשת הגבורה בעם ישראל קיבלו כאן את הדגש המתאים, בתיאור נרחב בכול ספרי הלימוד. מנהיגים אחרים פחות ראויים כדוגמת הורדוס האדומי קיבלו ייצוג טכני בלבד, נלמד פועלם בלבד. התלמידים הבינו מיד, שזו לא הדוגמא שמבקשים להציג להם".
"האם המורים היו ערוכים לשינוי הזה ?" שאל אוריאל.
"המורים גויסו מקרב סטודנטים בוגרי תואר ראשון שעברו הכשרה בת שנה בשיטות לימוד ומחקרי התנהגות, כדי להתאימם למערכת החינוך.
רכבות אוויריות החלו להגיע לארץ ישראל בתקופת החגים, כדי לחוש את האווירה שמרגיש יהודי בזמנים מיוחדים אלה. הארץ מלאה אווירת חג.
בבתי המלון נרשמה תפוסה מלאה, הדרכים לבית המקדש ולירושלים נחסמו למעבר כלי-רכב פרטיים. רכבות מהירות הביאו את רבבות המבקרים לרחבת בית המקדש ולכל מקום בעיר מיוחדת זו.
עיר זו לבשה לכבודם את אווירת החג, סמליו ואופיו המיוחד.
התיירים הזרים, שביקשו לעזוב את הארץ בחזרה לארץ מוצאם, חיכו לתחילת תקופת החגים, מכיוון שרק אז יכלו למצוא מקום זול מאד במטוסים העמוסים שהגיעו ארצה וחזרו לחו"ל, ריקים מנוסעים.
חברות תעופה רבות השאירו את מטוסיהם בארץ בתקופה זו מתוך כדאיות כלכלית, כדי שבתום תקופת החגים ישובו המטוסים עמוסים לארצותיהם.
שמחת התורה בישראל ובירושלים איחדה את עם ישראל בשירה ובריקודים. זקני ירושלים מעידים, "מי שלא ראה שמחת תורה בירושלים, לא ראה שמחה אמיתית מימיו". דלתות הבתים נפתחו לרווחה כדי לקלוט את רבבות היהודים, שהגיעו מהתפוצות כדי להתאחד עם אחיהם ולשמוח בשמחתם.
בתום תקופת החגים הייתה העיר ירושלים מתכסה בעצב קל, עצב הפרידה הזמנית, עצב הגעגועים לבניה, שנפרדו ממנה וחזרו לבתיהם. בתוך עצב זה בצבצה התקווה שבחג הבא, יגיעו שוב כולם". לירן סיים את דבריו בנשימה אחת.
שמתי לב שהמשיך בדיוק באותו קו בו אני דיברתי. לא סתם קראתי לו "אחי", הוא חשב ודיבר כמוני.....
|
