|
עיתונות ותקשורת
"השמעתיך חדשות מעתה, ונצורות לא ידעתם" (ישעיהו מח\' ו)
הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה, ובתוך מכונת הזמן נבקש לראות את מודל התקשורת והעיתונות כפי שהיינו רוצים שיהיה.
הספר "לגור בארץ הקדושה" הקדים אותנו ונתן לנו תמונה עתידית על התקשורת והעיתונות,כיצד היינו רוצים שיהיו.
הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מפרק התקשורת והעיתונות.
---------------------------------------------------------------------------------------------------
"ראש הממשלה עוז הכיר בחשיבותה של התקשורת הכתובה והמשודרת ובתרומתה הרבה בעיצוב דעת הקהל ",פתח לירן ואמר."הוא החליט לגייסה גם לשירות המדינה.
בתחילה,פנה וזימן אליו את עורכי העיתונים,הטלוויזיה והרדיו והציג בפניהם את משנתו, כיצד הוא רואה את תפקידם,הוא שיבח את פועלם בהחזיקם כלי רב כוח זה.במקביל ביקש מהם,להשגיח על הכתבים והפרשנים,כדי שלא ינוצלו על ידי אויביי המדינה וישמשו כלי שופר בידיהם"
"אין כאן כניסה לתחום שאינו מקובל במדינה דמוקרטית?"שאל אוריאל.
הרמתי את מבטי לעברו. אוריאל ידע להפתיע והשאלה ממש נתבקשה.
"נכון מאד" ענה לירן "אל תחשבו לרגע שהם הסכימו וויתרו מהר כל כך על העוצמה שבידיהם.הם נעלבו,והסבירו לו את חשיבותחופש המידע ואת זכותו של הציבור לדעת, שהיא זכות מעיקרי הדמוקרטיה.
בסיום הפגישה הבין עוז,שהמסר שניסה להעביר אליהם לא ניקלט.הוא החליט להמתין לשעה המתאימה.ואכן היא הגיעה.
לאחר סיכול ממוקד של מחבל,בידי שירותי הביטחון,הופיע בחדשות, במהדורה העברית של הטלוויזיה,מנהיג מחבלים מארץ שכנה, שהמחבל היה מאנשיו,
הוא הביט בכעס רב במצלמה,ובקול מזרה אימים,הוא איים על מדינת ישראל כולה ועל אזרחיה,הוא הבטיח נקמה קרובה.הוא גם הבטיח לאזרחי ישראל,שקרוב היום שבו הנשים היהודיות יהפכו לאלמנות והילדים ליתומים.
השידור נמשך מספר דקות והותיר רושם קשה מאד על הצופים.
תגובתו של ראש הממשלה דוד עוז הייתה מידית,עוד באותו לילה הגיע שליח לביתם של מנכ"ל מחלקת החדשות ומנהל רשות השידור עם מכתב המודיע להם על פיטורים מידיים. במכתב נכתב גם,שחפציהם האישיים ישלחו אליהם הביתה,הם הוזהרו שלא להגיע יותר לעבודה.
"לא אתן במה לאויבי ישראל",אמר ראש הממשלה עוז בכעס.
"אני חושבת שתגובתו של ראש הממשלה עוז מוגזמת " אמרה דנה. לירן הביט בה וחייך, אחר סימן לה בידו לסבלנות."המתיני להמשך" אמר בחיוך והמשיך מייד:
"תגובתו הקשה והמהירה של ראש הממשלה עוז,עוררה ביקורת נוקבת וקשה בקרב אנשי העיתונות הכתובה והמשודרת.הם תקפו אותו בהתלהמות פרועה והאשימו אותו בסתימת פיות והפעלת צנזורה על חופש הביטוי.
לפתע קרא משהו שאיש לא פילל שיקרה,הציבור בישראל הפסיק לעמוד מהצד והגיב בעוצמה שלא אפיינה אותו בעבר.
זה התחיל מכמה תגובות בודדות שהלכו וגברו והתעצמו לגל של מחאה.
החלו להופיע מאות תגובות של אזרחים שמחזקים את ידיו של ראש הממשלה עוז,על פעולתו הנכונה.הגדיל לעשות בעליה של חברה המעסיקה עשרות אלפי עובדים כשהודיע לבעליו של עיתון ערב,עיתון שהוביל את המתקפה כנגד ראש הממשלה,על הפסקת כל המינויים שרכש לעובדיו,וניתוק כל מגע עימו בשטח הפרסום.
בעקבותיו הלכו אזרחים רבים שביטלו גם הם את המנוי לעיתון,למחרת היום לא נמכר אפילו עיתון אחד, אזרחי ישראל הביעו אימון רב בצעדו של ראש הממשלה עוז.
במליאת הכנסת הביא עוז את משנתו וטען בלהט:
"הטרור נשען על שלושה דברים: על כסף, על תמיכה ציבורית ועל התקשורת.
כדי להילחם בו יש למנוע ממנו את הדברים האלה.לא ייתכן שמדינה חפצת חיים תיתן במה תקשורתית רחבה לאויביה.ותטען להגנתה באיוולת ובסכלות,שהדבר נעשה תחת כותרת של חופש ביטוי,הדמוקרטיה משולה לדוגמה הבאה: איש לא ימנע ממך לעלות לרכבת ציבורית, אולם, לעולם לא יאפשרו לך להחליט, מתי ללחוץ על הבלמים.
הוא עצר לרגע ואז המשיך בהתייחסותו למנהלים שפיטר :
"פיטוריהם של המנהלים ברשות השידור היא החלטה סופית. מנהל כזה צריך להפעיל שיקול דעת ולהבין מה עוצמת הכוח שבידיו,ולהשתמש בה בתבונה רבה".
מנהלי ההפצה דיווחו לבעלי העיתון על נפילה משמעותית ברכישת העיתון ובקניית שטח פרסום.תחושת הבעלים הייתה קשה ובצעד חסר תקדים על מנת למנוע את קריסת העיתון, יצא העיתון בכותרות ענק והודיע לקוראיו על הפסקה של כל דיווח או ציטוט של מי שמוגדרים כאויבי המדינה.
גם תגובת אמצעי התקשורת הכתובה והמשודרת הייתה מיידית,בין לילה נעלמו מכל אפיקי השידור כל תמונת אדם,שהוגדר כאויב המדינה, כמסית נגדה או פוגע,אם בעקיפין או במישרין, במדינה או באזרחיה.
כאשר הוזכר שמו של אדם כזה בעקבות דיווח תקשורתי, נשלפה תמונה לא מחמיאה שלו והוצגה למספר שניות.
מנהלי החדשות הקפידו לבדוק היטב כל שידור חדשותי וניפו ממנו כל דבר שיכול להשתמע כמתן במה לאויבי המדינה.
עמותה שקשורה וממומנת על ידי מדינה מערבית שאינה אוהדת את ישראל פנתה לבג"ץ והגישה עתירה כנגד צעדיו של ראש הממשלה עוז ,להפתעת כולם סירבו שופטי בית המשפט העליון להתערב בסוגיה הזאת גם הם היו ערים לתגובת הציבור ובניגוד למנהגם הפעם החליטו לתת גיבוי מלא לראש הממשלה.
"אני מסכים אתך, אבל התקשורת אינה רק לצורך מתן דיווח יבש.יש בה גם פרשנויות ודעות שיכולות לבטא את מה שניסה למנוע " אמרתי,זכרתי היטב את ההתקפות הארסיות של הפרשנים למיניהם שסחפו את דעת הציבור לכיוון דעתו האישית של הפרשן.
נכון מאד" ענה לירן, מביט בי בהערכה רבה "הערה נכונה ובמקום,ראש הממשלה עוז הבין זאת ופעל מייד:
מעודד מהצלחתו הרבה בקרב העיתונות המשודרת ותוך ניצולההזדמנות שדעת הקהל נוטה אליו, החליט עוז לבצע רפורמה מפליגה בתקשורת הכתובה.הוא דרש מהעיתונות הכתובה להוסיף בראש כל כתבה פרופיל אישי של הכותב כדי שהציבור יכיר אותו וידע מהן דעותיו האישיות לפני שיקרא את הכתבה שהכין.
"אנו דורשים היום מהבנקים, מסוכני הביטוח וממשרדי הממשלה גילוי נאות",טען בלהט, "מדוע לא נדרוש גילוי נאות גם ממעצבי דעת קהל בעיתונות הכתובה והמשודרת?! מדוע לא ניידע את הציבור, הקורא את הכתבה, מהן דעותיו האישיות של הכותב ובכך ניתן לו כלים נוספים להתייחסות"הוא פעל להכניס תיקון בחוקה בנושא חופש העיתונות,"חופש העיתונות מותר ורצוי, אך בתנאי שאינו פוגע בצנעת הפרט,במדינת ישראל, בכבודו של האזרח ובחרותו."
כל עיתון,שמעסיק פרשנים למיניהם, נדרש להציג ליד כל כתבה שפרסם פרופיל אישי של הפרשן וגם דיווח על פרשנותו בעבר ורמת הדיוק שלה אל מול המציאות שהתרחשה, על מנת שהאזרח שנחשף לפרשנות שלו יוכל לשפוט נכונה אם לקבל את דבריו או לא.
גם נושא דיווחים לא מדויקים או מגמתיים טופל על ידיו בחומרה רבה, העיתון הוזהר לבל יפרסם חצאי אמיתות, או הוצאת דברים מהקשרם.הכתבים הוזהרו לשמור על דיווחים אמינים ולהימנע ככל האפשר מהבעת דעה אישית והצגתה כתחושה הציבור דיווח כזה יכול לעלות לעיתון בתום הבדיקה בסכום של שש ספרות, פיצוי כנגד הנפגע.
כל תמונה נבדקה היטב על ידי עורכי העיתונים ובדקדקנות רבה וזאת כדי למנוע כל תביעה עתידית בגין פרסומה. תביעות הדיבה כנגד העיתונים רבו ואיימו למוטטם כלכלית. אנשי תקשורת, שקודם היו מזוהים בדעותיהם עם צד אחד בלבד, התנערו ממנו, כדי שבעתיד יוכלו לדווח דיווחי אמת מהשטח ולא תחושות הניזונות מעמדתו האישית של המדווח".
לירן סיים את דבריו,"זו הסיבה שהעיתון היום משעמם יותר".
"לפחות ההפקרות שהייתה כאן קודם, נעלמה", אמרתי, זכרתי היטב את הכתבות הארסיות והציניות כנגד ראש הממשלה ואת פרשני המחר שכל קשר בינם לבין המציאות היה מקרי ביותר... (מתוך הספר לגור בארץ הקדושה)
|
