|
מתוך הספר "לגור בארץ הקדושה"
"ויאמר ה\' אל ליבו, לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם
כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח\' כא)
מלחמת הישרדות מול היצר הטוב
שני יצרים ברא האלוקים לאדם. היצר הרע והיצר הטוב.
חכמנו זיכרונם לברכה אומרים,"האלוקים שמעשיו ידי אומן אינו בורא דבר רע ולכן ברא את שני היצרים לשירותו של האדם. לכן אמור מהיום \'יצר ההישרדות\' במקום ," יצר הרע".
יצר ההישרדות נברא באדם כדי להגן עליו מעצמו ומגורמים חיצוניים העלולים לפגוע בו. תפקידו, לשמור עליו ולמנוע ממנו לעשות מעשים שיפגעו בו פיזית או רוחנית.
ניקח דוגמא: כשהאדם רעב הוא יהיה מוכן להרוג על מנת להשיג אוכל לעצמו ולבני משפחתו וכשתעמוד בפניו הברירה להקריב את חייו ולהציל את משפחתו, אשתו או ילדיו,יבחר ברוב המקריםלהציל את חייו, כמובן, לאחר לבטים קשים שילוו אותו בכל ימי חייו.
יצר ההישרדות ידחוף אותו לממש אתשאיפותיו ולשפר את רמת חייו.גם במחיר פגיעה בזולת.
בדומה לחיית טרף שהתנהגותה מונחית על ידי יצר הקיום. כך גם האדם,
ללא יצר ההישרדות לא יוכל המין האנושי להתקיים ובוודאי לא להגיע להישגים הטכנולוגיים והמופלאים שאליהם הגיע.
יצר ההישרדות יגרום לאדם לעשות הכול על מנת להגיע להישגים ובשעת סכנה להפוך לחיה ולאבד את צביונו כאדם.
למערכת יצרים מורכבת כזו חייבים למצוא איזון שימתן אותם. לכן ברא האלוקים לאדם את היצר הטוב, שתפקידו, לרסן את שאיפותיו של יצר ההישרדות ולהקנות לו את ערך:
"ואהבת לרעך כמוך".
גדולתו של האדם היא היכולת לחיות בהרמוניה עם שני היצרים.
חכמנו זיכרונם לברכה אומרים, "אשרי האדם שיכול להגשים את שאיפותיו תוך התחשבות מלאה בזולתו". יצירת האיזון המתאים בין שני היצרים תקנה לאדם את היכולת לשמור על עצמו וגם לקדם את שאיפותיו.
רק אם יתחשב האדם בזולתו, עד כדי ויתור על חלק מהדברים שרצה לעשות ואליהם שאף, רק אז יהיה ראוי לכבוד הרם להיקרא אדם. ומנגד יעניק לו האלוקים כפליים ממה שויתר עליו.
יצר ההישרדות ידחוף את האדם להגיע להישגים בכל מחיר עבורו ועבור משפחתו. היצר הטוב יכוון אותו להפנות הישגים אלה גם לזולתו. זו גדולתו של האדם, זה יתרונו ותרומתו למאזן החיים המורכב כל כך על פני האדמה.
התורה מקפידה מאד בהתנהגות האדם ובדאגה לצרכיו. אך מנגד מזהירה היא אותו להתחשב בזולתו ובחיים שסביבו.
"לא תבשל גדי בחלב אימו" (דברים יג כא)
אם ברצונך לאכול בשר גדי : אל תבשל את בשרו בסיר בו נימצא חלב אימו.אל תנהג באכזריות. כאן אינך דואג לצרכיך. כאן אתה מפגין את חוסר התחשבותך ורגשותיך ופועל באכזריות לשמה.
במקום אחר מוזכרת ציפור וגוזליה שניקרו בדרכך.ואתה רעב מאד, התורה מצווה עליך להרחיק את האם ולשלוח אותה לחופשי ואילו את הגוזלים לקחת לך. זאת כדי להקנות בך את מידת הרחמים ולהרחיקך מכל אכזריות חייתית.
"כי יקרא קן ציפור לפניך בדרך,בכל עץ, או על הארץ,אפרוחים או ביצים והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תיקח האם על הבנים: שלוח תשלח את אם ואת הבנים תיקח לך, למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כב ז\'- ח\').
פעל ברחמים תוך התחשבות בסביבה ובזולת שסביבך למען יקרא בך שם האלוקים. כי בצלם אלוקים ברא אותך ואת מידת הרחמים וההתחשבות בזולת נתן לך במתנה ולא רק את יצר ההישרדות שנתן לחי שסביבך,
שמור על האיזון שבין יצר ההישרדות שיסייע לך לחיות ולהשיג אתשאיפותיך, אך אל תשכח אף לרגע את היצר הטוב שקיים בך, היצר האלוהי שמבדיל אותך מהחי סביבך ונותן לך את הזכות הנדירה להיקרא אדם".
"הייה תמיד כמעיין מים חיים, שמחפש נתיב בין אבני הבזלת שסביבו".
השתתקתי בפתאומיות נטלתי את הפחית ולגמתי ממנה בהנאה, ממתין לתגובתו.
הוא השפיל את מבטו, נטל את הפחית ולגם ממנה גם הוא.
"חבל על הזמן אחי", הפטיר שוב בסלנג הצבאי המוכר לי כל כך "אף אחד לא יכול עלייך", המשיך, לוגם בהנאה מהפחית שבידו. כך ישבנו שותקים ומהרהרים, עת נשמעה שוב נקישה בדלת. קמתי לפתוח.....
|
