מלחמת יום הכיפורים

האם תבוסה היא? או ניצחון מפואר!!!

לו יכולנו לדלות מהאוב את רוחות המצביאים הגדולים של ההיסטוריה בכל הדורות, ולערוך כנס, ובכנס היינו פורשים בפניהם רק את העובדות על מלחמת יום הכיפורים, הרי שפה אחד היינו שומעים מהם: שזו המלחמה המפוארת ביותר של עם ישראל מאז היותו לעם לפני 3600 שנים ועד היום. זו מלחמה שהסתיימה בניצחון מוחלט,היא הביאה לידי ביטוי יותר מכל מלחמה אחרת, את עוז רוחם של טובי בניה של ישראל, את אומץ ליבם ואמונתם בצדקת דרכו של העם היהודי. במלחמה הזו, הופתעה ישראל         מהתקפה פתאומית ומשולבת עליה מצד שתי המדינות החזקות ביותר במזרח התיכון, מצריים וסוריה, במלחמה הזו הציגה מדינת ישראל לעולם כולו את דמותו ומלחמתו של הצבר הישראלי הגאה שנולד בארץ ישראל, כבן לעם חופשי במולדתו ההיסטורית והמפוארת.

מלחמת יום הכיפורים (6.10.73 – 24.10.73) הייתה אחת מהמלחמות הקשות ביותר שעברה מדינת ישראל במהלך קיומה, המלחמה הוכיחה לעולם כולו שאיכותו של הלוחם היהודי היא דוגמא ומופת לעמי תבל,

לאסוננו, העירה המלחמה הזאת, גם את היהודי הגלותי היושב בארץ, שלפחות רבע ממנו נולד בגלות,יהודי שהביא את הגלות איתו,יהודי שהגיע לישראל כשבגנים שלו הסתתר גן "הפחד התמידי",הגן הזה החדיר בו את כל פחדי הגלות הארוכה ואיים על קיומו כעם. ועתה יצא לחופשי,

היהודי הגלותי הזה מוכה הפחד שמנסה ללמוד לחיות עם פחדיו,החליט בליבו לגמד את הניצחון ולהבליט את המחדלים שמטבע הדברים קורים בכל מלחמה.לרוע מזלנו,אמנם הוא נמצא במיעוט אולם לאסוננו הוא בעל השפעה רבה בדעת הקהל,

בכיו ויללתו השפיעו רבות על מורל העם והמדינה והעניקו "ניצחון הרואי מפואר" לאויבנו, למצרים ולסורים,

2656 הלוחמים שנהרגו, הפכו בעיניו מגיבורים אצילי נפש, לקורבנות מחדל. התרבות והספרות הגיבו בהתאם והעצימו את השקר הנורא הזה,לאסוננו הם צרבו בזיכרון העם היהודי תמונה שקרית ומתרפסת: שהמלחמה הזו הסתיימה בהפסד צורב. ההלקאה העצמית הגיעה למימדים לא סבירים, תחושת הפחד הבלתי הגיונית כילתה כל חלקה טובה שנשארה במורל הלוחמים,בעיניהם הפסדנו במלחמה הזאת ועתה יש להיענות לכל דרישות הערבים לויתורים מרחיקי לכת של שטחי מולדת,

בעיניהם ,רוח הפיקוד הבכיר נשברה, חוסר אחריות, בלבול והטחות אשמה מלאו את כותרות העיתונים מלווים בבכי ונהי של טובי מנהיגנו, הייאוש שהפגינו בשעות הראשונות של הלחימה,שהועצם אז והוכפל היום בעשרות מונים,אכל בנו כל חלקה טובה,כל דבר שטות חסר אחריות שמלמלו אז לעצמם ונקלט במיקרופון של כל עיתונאי זוטר, הפך אחרי המלחמה, גם ארבעים שנה אחרי, לכותרת נוטפת פחד וחרדה קיומית.

תוצאת העיוות הזה הייתה נוראה, היא העבירה תחושה קשה שהמנהיגות השלטת בעת ההיא, הייתה מבוהלת וחסרת אונים,תחושה זו השתרשה וחלחלה ברבות השנים בלב העם תוך שהיא הורסת כל חלקה טובה,לאסוננו היא העבירה מסר שקרי מחריד ורחוק כל כך מהאמת,

לדבריהם: מעולם לא עמדה מדינת ישראל בסכנה קיומית כמו ב- 6 לאוקטובר 73 ביום הראשון שבו פרצה המלחמה. מילים כל כך איומות שאינן נכונות ואינן משקפות במאומה את המציאות האמיתית והנכונה שהשתררה באמת בשדות הקרב.

למזלנו,המסר השקרי הנרפה הזה לא שיקף במאומה ואף ולא חלחל לדרגים הנמוכים יותר,המציאות הנוראה שנשתקפה מיללתם לא שיבשה במאומה את עוז רוחם ואומץ ליבם של המפקדים והלוחמים, שנשבעו להילחם עד טיפת דמם האחרונה,לוחמים נועזים אלה שבלמו בגופם את גייסות האויב ושינו את מהלכי הקרבות ואת התוצאה הסופית של המלחמה, לניצחון כביר ראוי לדוגמא והערצה.

הבה וניצמד רק לעובדות, הבה ונשאיר את הספקולציות וסיפורי הבדים של מדינות ערב ושונאי ישראל בארץ ובעולם, לסיפורי האלף לילה ולילה של המלכה מהאגדות, שהרזדה.

ב-6 לאוקטובר 73 ,יום הכיפורים בשעה 2 בצהריים תקפו כל חילות מצרים את המעוזים שבקו התעלה, מולם עמדו חמש מאות חיילים כשמחציתם אינם לוחמים כלל.

לכוחות המצריים שצלחו את התעלה ביום הכיפורים, ושמנו כ-80,000 חייל כ-700 טנקים ו2000 קני ארטילריה, לא היה קשה לגבור על כוח צה"ל שמנה כאמור חמש מאות לוחמים שאיישו 16 מעוזים מתוך 30 שנבנו לאחר מלחמת ששת הימים .

לאחר הפגזה כבדה חצו המצרים את תעלת סואץ על גבי 12 גשרים, עוקפים את המעוזים ומתקדמים עד למרחק של כ- 8 ק"מ מהתעלה. למצרים היה בעת ההיא יתרון גדול בטנקים ובכוחות רגלים.

המעוזים מוקפים, כל ניסיונות חיילי המילואים שהגיעו לחזית הלחימה לחלץ את הלוחמים שבהם (במחיר כבד ביותר) נכשלים,כל המעוזים נופלים בידי המצרים, למעט המחוז הצפוני בתעלה שנלחם ובלם את המצרים. הוא עמד בגבורה מול גלי ההתקפות של המצרים ורק לאחר שבוע של לחימה, מקבל מפקדו פקודה להיכנע בחסות הצלב האדום.

ב – 8 לאוקטובר: נערכת התקפת נגד ישראלית שנהדפת על ידי חיילי הרגלים המצרי שיורים עליהם טילי סאגר ובולמים את ניסיונותיהם . אוגדות השריון של צה"ל מנסות לפרוץ לתעלה אך המצרים מצליחים לבלום אותה,אבדות קשות נגרמות לשריון עקב כך שהמוני חיילי רגלים משתמשים בטילים נגד טנקים.סוג לוחמה שלא היה מוכר בעת ההיא ב - צ.ה.ל

מרכז מאמץ הלחימה עובר לצפון, ושב לדרום ב - 14 לאוקטובר, כשלצה"ל שלומד מהר ומפיק לקחים כהרף עין, יש הפעם מענה לנשק הטילים שנגד השריון, הוא פוגע ומשמיד את כל לוחמי הרגלים ציידי השריון, שנעו בחסות הטנקים,ומותיר למערכה להתנהל בצורתה הקלסית שריון מול שריון,

במלחמת הטנקים הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה בהשתתפות 780 הטנקים של צ.ה.ל מול 1200 טנקי המצרים,מראה צה"ל את יכולותיו האמיתיות ואת שליטתו המוחלטת של הגורם האנושי שבטנק, וכוחו בלוחמת השריון.

התוצאה: צ.ה.ל מנצח, ובאבדות מועטות ביותר משמיד את רוב השריון המצרי שחצה את התעלה.

מכאן עוברת היוזמה לצה"ל: ב 15-14 לאוקטובר צולח צה"ל את התעלה מערבה ב"תפר" בין שתי ארמיות מצריות.כשסביבו מתנהל קרב דמים באזור "החווה הסינית" בין צנחנים ישראלים לכוחות מצרים. צה"ל מתקדם ממערב לתעלה כך שכוח מצרי גדול ממזרח לתעלה (הארמיה השלישית) נותר מכותר. צה"ל נעצר מיוזמתו במרחק של 101 ק"מ מקהיר.

המטרה הייתה, כיתור הארמייה השלישית והכנעתה - ב-22 באוקטובר הגיעה אוגדת שרון לפרברי העיר סואץ ולמפרץ סואץ. צה"ל השתלט על פרברי העיר סואץ.

רק עתה עמדו המצרים על גודל הסכנה: הושלם כיתורה של הארמייה השלישית המצרית שכללה כ – 30,000 חייל ועשרות טנקים.

משהתברר למצרים מהו גודל השליטה הישראלית בגדה המערבית הם מיהרו לרוסים בני בריתם שיפעילו את כוח השפעתם על מועצת הביטחון שיבקשו עבורם הפסקת אש. ב-22 באוקטובר קיבלה מועצת הביטחון את ההחלטה, שקראה לשני הצדדים להפסיק את האש תוך 12 שעות.ואכן האש נפסקה.

בשלב הזה, עבור צה"ל,היו תוצאות המלחמה מעוררי השתאות עולמית: שלוש אוגדות של צה"ל כבר נמצאו ב-20 באוקטובר בגדה המערבית של התעלה, כשמולם לא עמד שום כוח מצרי משמעותי בדרך לקהיר,ההפסד המצרי היה ברור וגלוי לעיני העולם, כיתור הארמייה השלישית המצרית, הדחתו של הרמטכ"ל המצרי, סעד א-שאזלי,שהציע לסגת לאחור תוך כדי המלחמה, ובעיקר בגלל תחנוני הצבא המצרי שמצבו היה בכי רע,להפסקת אש מיידית.

צליחת התעלה מסמלת את המפנה במלחמה: ממצב פתיחה קשה ביותר- מצליח צה"ל לעבור להתקפה,שבסופה הוא נמצא מעברה המערבי של התעלה ומכתר את כל הכוחות המצריים הגדולים שמשני עברי התעלה.          

נעבור לרמת הגולן, בחזית הגולן שועטים המשוריינים של צבא סוריה כשמולם עומדים מאות לוחמים בעשרות טנקים שחוסמים את דרכם בגופם.

הסורים פורצים לרמת הגולן ,כובשים את רוב שטחה ומאיימים להגיע לכינרת ,הם נבלמים בקרב כבד בצפון הרמה, ליד קוניטרה ב"עמק הבכא".על ידי קומץ לוחמי שריון שהוכיחו לעולם שאיכות החייל הישראלי היא הטובה בעולם והיא שמנצחת במלחמה.

מוצב החרמון נופל בידי הסורים כמעט ללא התנגדות, בהתקפת כוחות שהונחתו ממסוקים ביום הראשון למלחמה, אולם נכבש חזרה על ידי כוח גולני שעולה עליו בסערה.

בתחילת הקרבות ,חיל האוויר שנפגע מטילים נגד מטוסים, מתקשה לסייע לכוחות הקרקע בשתי החזיתות, עם פריצת המלחמה החלו מדינות ערב לארגן חילות משלוח, סיוע צבאי לוחם למצרים וסוריה , חלק מהכוחות נע על גבי מובילי טנקים, משאיות וכלי רכב אחרים. חלק אחר הוטס למדינות היעד. חילות המשלוח זרמו לחזיתות בהדרגה ושינו את יחסי הכוחות לרעת צה"ל (גם לפני הגעת חילות המשלוח היה יתרון כמותי ברור לצבאות מצרים וסוריה). חיילי המילואים מתחילים להגיע לחזיתות הצפון והדרום ולהתכונן למתקפת נגד.

האיום על צפון הארץ הופך ליותר מוחשי, צה"ל מרכז את המאמץ נגד הסורים ברמת הגולן ותוקף ביבשה (עם שתי אוגדות שריון) ובאוויר (מתן עדיפות לתקיפות חיל האוויר ברמת הגולן).

בימים 11-8 באוקטובר נהדפים הסורים בחזרה לגבול, וצה"ל עובר להתקפה בתוך סוריה ומשתלט על שטחים עד למרחק של 40 ק"מ מדמשק. מוצב החרמון נכבש מחדש בקרב כבד,כוחות משלוח עיראקיים מנסים לסייע לסורים בהתקפת נגד, אך נכשלים ומושמדים כולם .חיל האוויר תוקף מטרות אסטרטגיות בכל רחבי סוריה .

בתום הקרבות ברמת הגולן עלה בידי צה"ל להדוף את הסורים מכל השטחים שתפסו בתחילה, ליצור מובלעת בשטח סוריה שאיימה במישרין על דמשק, ולהשתלט על כל רכס החרמון. הסורים איבדו בקרבות כ-4,000 אנשי צבא, מעל 1,100 טנקים ו-168 מטוסים, ועוד ציוד צבאי רב, בכלל זה כמה ספינות טילים, שכן חיל הים הישראלי פעל במשך כל הזמן הזה נגד חיל הים הסורי, בבסיסיו ובלב ים, ואף תקף מטרות בחוף סוריה מצפון ללבנון. 

למרות ההפתעה ותנאי הפתיחה הקשים של המלחמה, צה"ל הצליח לשנות את מהלכיה, לעבור להתקפה, וליצור מהפך בזירת המלחמה: לקראת סוף המלחמה מסתמן ניצחון ישראלי ברור בכל החזיתות, חוד החנית של האויב נישבר והצבאות המאורגנים הפכו לעדר מבולבל שחיפש כיוון ומטרה, בעיקר כדי להציל את נפשו, כאשר צה"ל נערך במרחק 40 ק"מ מדמשק ו-101 ק"מ מקהיר.

לסיכום:

מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בניצחונו המוחלט של צה"ל לאחר שהצליח להתגבר על הפתעת התקיפה בשתי חזיתות ולהציב איום חמור על מדינות ערב.אולם עלו סימני שאלה בקשר לקשיים שהיו לצה"ל להביא לביטוי מלא את מלוא עוצמתו בשדה הקרב. תחושה זו הביאה לתהליך של לימוד לקחי המלחמה. וישומן המיידי.

בסוף המלחמה בדרום התבסס צה"ל באדמת מצרים, וכוחותיו היו מרוחקים 101 ק"מ בלבד מקהיר ובצפון אחז צה"ל בשטח שכבש מידי הסורים, והביא את דמשק לטווח תותחי צה"ל.

כל המומחים הצבאיים בעולם מבינים, שלולי התערבה ארצות הברית בימים האחרונים של הלחימה,במהלך מדיני שרחוק מכל אסטרטגיה צבאית היא מונעת מישראל לקצור את פירות הניצחון בחזית המצרית, היא הפעילה לחץ כבד מאוד על ישראל לפתוח את המצור מעל הארמייה השלישיתהנצורה ולא להכניעה, ובכך מנעה מישראל ניצחון מזהיר, וממצרים תבוסה מחפירה.

תוצאות המלחמה היו קשות עבור המורל ברחוב הישראלי,האזרח הישראלי הממוצע היה מורגל בסוג מלחמה שונה ובמיעוט נפגעים, אולם בעין צבאית של מפקד צבא בכיר, אמריקאי או אירופאי, ובהסכמה מוחלטת של כולם ,עבור ישראל ,זה היה אחד הניצחונות הגדולים והמפוארים בהיסטוריית המלחמות בעולם:

הבה ונראה את המספרים ונשווה בניהם

לישראל 2,656 הרוגים, 7,251 פצועים, 301 שבויים.

לסוריה 4,000 הרוגים, 10,000 פצועים, 386 שבויים.

למצרים 15,600 הרוגים. 25,000 פצועים, 8,273 שבויים.

ועדת אגרנט שקמה לאחר המלחמה ובדקה את מהלכיה, הטילה את כל מחדלי המלחמה בראשי המודיעין ובמפקדים הבכירים שבצבא.להערכתם :גם המודיעין כשל בהבנת המצב ,במעשיהו הכשיל את הדרגים המדיניים בראיית התמונה המלאה ואת הצבא שלא הבין את המציאות שנכפתה עליו בימים הראשונים ללחימה, המודיעין לא השכיל להתריע בפניהם שהפעם המלחמה שונה והנשק מולם טוב יותר מבעבר.

גם מפקדי הצבא היו שאננים ולא התאימו את לוחמת הצבא ואימוניו אל מול כלי המלחמה החדשים שנרכשו עבור הצבא המצרי והסורי. במלחמה הסתבר כי טילי קרקע אוויר שבידי המצרים והסורים גרמו לחיל האוויר אבדות כבדות.ואילו טילי הסאגר שבידי לוחמי הרגלים פגעו בטנקים שלא נערכו לסוג לחימה כזה.

גם תחושת ביטחון מופרזת בצבא בישראל, והערכה כי צבאות ערב טרם מוכנים למלחמה גרמו לכך שישראל הופתעה לא הייתה ערוכה למלחמה,

עד כאן העובדות שאיש אינו יכול להתכחש להם !!!

נשאלת השאלה ,מהיכן צצה לה התפיסה המעוותת וההלקאה העצמית, שכבשה כול חלקה טובה,הלקאה עצמית שאנו עדים לה בכול שנה ,ביום הכיפורים,הלקאה עצמית שרווחת בעיקר בקרב השמאל בישראל, ובאה לידי ביטוי בכל כלי התקשורת בישראל ?להלן ניצנים שיכולים לשפוך אור,על משמעות התפיסה המעוותת הזאת, וניתן לראות אותם באירוע הבא: לאחר המלחמה, במסיבת עיתונאים שערך הנשיא המצרי אנואר אל סאדאת, בארצות הברית, נישאל על ידי עיתונאי אמריקאי:

"כיצד אתה טוען שניצחתם במלחמה, כשהארמיה השלישית נצורה ומכותרת ונתונה לחסדיהם של החיילים הישראלים, ואילו הצבא הישראלי על כל חימושו נמצא מעבר לתעלה ומאיים על קהיר ? "

מבלי להסס, ענה לו מייד הנשיא המצרי "שאל את הצד הישראלי ותיווכח שהם בעצמם יגידו לך שהמצרים ניצחו במלחמה"

אכן ,צדק הנשיא סאדאת, אנחנו עיוותנו את ההיסטוריה, אנחנו, שבמו ידנו הפכנו ניצחון מפואר כזה, לתבוסה צבאית. אמנם הרוב בישראל ניזון מהעובדות ויודע את האמת, אולם בעיני חלק קטן וקולני, אכול הלקאה עצמית ורב השפעה בדעת הקהל בישראל, בצדקנות אווילית, במלל פיו וחץ קולמוסו מנסה כל העת, בנואשות מעוררת רחמים לשנות את העובדות ההיסטוריות, אין זה משנה אלו הוכחות תציג בפניהם, הם תמיד ידבקו במטרתם, לדעתם: המלחמה המפוארת הזו הסתיימה, בתבוסה ישראלית.

נשוב לעובדות : מלבד הכשלים שהפגין המודיעין,שלהפתעת כולם, היו והשפיעו, בעיקר על מורל הדרג המדיני ועל צמרת הצבא, וגם זאת רק בשבוע הראשון של המלחמה, אין עוררין על כך, שמלחמת יום הכיפורים התנהלה מהצד הישראלי ללא כל דופי והפכה למלחמת גבורה של מעטים מול רבים, ניצחון שאין דומה לו, אי אפשר לסלף את העובדות ההיסטוריות, משום שזו הייתה מלחמה שמבחינה תקשורתית,היא המסוקרת ביותר בעולם, הכל מצולם ומוכח בסרטי טלוויזיה ונגיש לכל אדם בעולם.

המלחמה הבליטה בגאווה רבה את עוז רוחם של טובי בניה של ישראל, את אומץ ליבם ואמונתם בצדקת דרכו של העם היהודי.

היא הוכיחה שמדינת ישראל שהופתעה מההתקפה המשולבת של שתי המדינות החזקות ביותר במזרח התיכון,סוריה ומצרים, הפגינה במלחמה הזו, את מיטב כוחה ועוצמתה, בעיקר הבליטה המלחמה לעיני מדינות העולם את דמותו ואת אומץ ליבו של הצבר הישראלי הגאה, שנולד כבן לעם חופשי בארץ ישראל,ואת מלחמתו המפוארת למען מולדתו ההיסטורית .

המלחמה הוכיחה למדינות העולם, שלאיכותו של רוב העם בישראל ,בעיקר של בניו, החיילים הישראלים ולעוז רוחם, אין שני בעולם כולו.