|
השתלות איברים מצוות פיקוח נפש
הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה ,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה, ובתוך מכונת הזמן נבקש לראות את מודל התקשורת והעיתונות כפי שהיינו רוצים שיהיה.
הספר "לגור בארץ הקדושה"הקדים אותנו ונתן לנו תמונה עתידית על מערכת הבריאות בישראל, כיצד היינו רוצים שתהיה.הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מפרק מערכת הבריאות בישראל
__________________________________________________________
...כל נושא ההשתלה בישראל אינו קשור כלל לכסף, כאן מדובר בלקיחת איבר מן החי והשתלתו בחי אחר. זה לא דבר שאפשר לקנות בכסף" אמר אבא.
"אני יודע מניסיון העבר שהשתלת איבר עולה הון תועפות" אמרתי.
"אתם יודעים שבקנדה מחויבת המדינה להעניק טיפול מושלם לכל אזרח" אמר אוריאל.שמואל אביהם של לירן ורינה שהקשיב התערב בשיחה:
"גם כאן, בארץ ישראל, עבר הנושא הזה מהפיכה של ממש" אמר "ודוד עוז,ראש הממשלה שלנו, במנהיגותו, היה מחלוצי המהפכה.
בנאומו בכנסת קבע: "לא יהיה אזרח בארץ שלא יקבל את הטיפול הרפואי המגיע לו ואין זה משנה כלל וכלל מה עלותו", פסק .
נושא תרומת האברים הגיע לכנסת וסחף אותה לדיון סוער שנמשך שלושה ימים, בסיומו הוחלט להכניס לספר החוקה את החוק הבא:
כל אזרח בישראל הוא תורם איברים בפועל, אלא אם יסרב ,אז יידרש לחתום על מסמך ויתור מיוחד. ויאבד את זכותו לקבל אברים להשתלה בישראל.
בעבר היה נהוג שרק אזרחים שהתנדבו באופן רשמי לתרום איברים אחרי מותם, הוכנסו למאגר התורמים, ברירת המחדל הייתה הסכמתו של האיש בחייו לתרום את אבריו במותו. או הסכמת בני משחתו מקרבה ראשונה לתרום את אבריו במותו, התיקון והחוק החדש אפשר למדינה לקחת אברים ממתים לצורך הצלת חיים וזאת מבלי להזדקק להסכמת משפחתו.
"משמעותו של חוק זה היא שנוכל להציל יותר חיים", קבע עוז בנאומו בכנסת
"כל אזרח שיתנגד לתרום איברים אחרי מותו ויחתום על מסמך התנגדות רשמי כזה, לא יהיה זכאי לקבל עבורו ועבור משפחתו הגרעינית איברים להשתלה במדינת ישראל, אלא יצטרך לרכוש אותם על חשבונו בחוץ לארץ"
"תרומת איברים היא מצוות הצלת חיים" סייע לו הרב הראשי שמעון חכמי
גם הכהן הגדול העביר פסק הלכה שקובע, שמותר למדינה לקחת איברים לצורכי השתלה והצלת חיים. הוא התנה את הדבר בשני תנאים:
לקיחת האבר מהמת תתבצע רק לאחר שנעשו כל הבדיקות הדרושות ועל ידי מומחים רפואיים שיקבעו באופן גורף וחד משמעי, שהתורם מת מוות קליני ומה שמחזיק אותו בחיים הם המכשירים הרפואיים שמחוברים אליו.
לאחר לקיחת האברים יסגרו הפתחים על ידי רופאים פלסטיקאים בצורה מקצועית ומלאה כדי לשמור על כבוד המת ולהביאו לקבורה מלאה ונכונה כדת ישראל.
תוך שנתיים הצטמצם תור הממתינים להשתלה עד למחצית, ובסיוע הסכם שיתוף פעולה עם מדינות ידידותיות ירד מספר הממתינים לבודדים, שבעיקר היו בעלי דם נדיר וחייבו השתלה מבעלי אותו דם נדיר.
מדינת ישראל חתמה הסכמים לשיתוף פעולה וסיפקה למדינות האזור איברים לצורך הצלת חיים וקיבלה מהם איברים עבור אזרחיה הנזקקים.
שיתוף הפעולה הפורה בתחום הרפואי תרם להידוק הקשרים בין המדינות והרחבתם לתחומים נוספים.
כלל הברזל שקבע הכהן הגדול נשמר בקפדנות, עם הוצאת האיבר מגוף התורם, סגרו רופאים מומחים ברפואה פלסטית את מקום הניתוח ביסודיות רבה כדי לא לפגוע ברגשות המשפחה ובכבוד המת.
החשש שריחף במערכת הכלכלית של משרד האוצר בתחילה, היה, שהמערכת כולה תקרוס עקב עלותם הרבה של הטיפולים, אך חשש זה נתבדה, כאשר בתום השנה הראשונה לרפורמה בבריאות העביר בית חולים במרכז הארץ המחאה על סך מאה מיליון שקלים, דיבידנד רווחים לטובת המדינה על שותפותה.............
הגיל השלישי קטע מפרק מערכת הבריאות שבספר
ט אל-תשליכני, לעת זקנה; ככלות כחי, אל-תעזבני. (תהילים פרק עא\')
גם מערכת הטיפול בזמן הפנוי לקשישים עברה מהפך גדול. בכל השכונות שברחבי הארץ הוקמו מרכזי הפעלה. המדינה התחייבה בפני החברות המפעילות לשלם עבור כל קשיש שימצא את מקומו במערכת ההפעלה. נוצר סדר יום חדש ועשיר פעילויות עבור בני הגיל השלישי.
בכל בוקר נעור הקשיש משנתו ומגיע למרכז ההפעלה,שם חיכתה לו ארוחת בוקר עשירה ומזינה ולאחריה הייתהסדרת פעילויות גופניות ונפשיות באמצעות סדנאות הפעלה עם טובי המומחים בתחום הספורט לקשיש.
לאחר ארוחת הצהריים ומנוחה קצרה היו יוצאים לטיולי מורשת ובריאות בחורשות ובמקומות המרפא הטבעיים. פעם בשבוע נדרש הקשיש לתרום לקהילה, אם באמצעות עבודות יזומות או בהרצאות על מורשת וניהול בהתאם לכישורים שרכש במשך שנות עבודתו אך בעיקר לתרום מניסיונו לתלמידי בית ספר על מנת לסייע ולהכינם לחיים".
התחלתי להבין שהמהפכה בבריאותמקיפה היום את כל התחומים. מאוחר יותר קראתי בירחון רפואי שהמומחים מעריכים שתוחלת החיים במדינת ישראל שלאחר השינויים תגיע תוך עשר שנים לגיל התשעים ותעמוד במקום הראשון בעולם. גם מספרם של החולים הקשישים ירד מאד. בכול מקום יכולנו לראות אותם מטיילים בפארקים ועוסקים בפעילות ספורטיבית.
מלירן נודע לנו שהשינוי הגיע גם לקופות החולים, קופות אלו היו בעבר מלאות בקשישים שבאו לבקש סיוע רפואי או תרופות כלשהן, עמדו שוממות ופעלו רק במשך שעתיים בכל יום. גם בשעות אלו לא הייתה בהם פעילות רבה. חלק מהם אף פורקו או אוחדו כדי לחסוך עלויות. באורח פלא קטן גם מספר החולים במחלות סופניות.
חשבתי לעצמי, שאט אט מתחילה להתגשם הברכה של משה לעם ישראלבספר דברים על סף כניסתם לארץ,
"(טו) והסיר יהוה ממך, כל-חולי; וכל-מדווי מצריים הרעים אשר ידעת, לא ישימם בך, ונתנם, בכל-שונאיך...." (דברים פרק ז\')
|
