|
"......וייטע אלוהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם
אשר יצר... ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" (בראשית ב\' ח-ט)
הבה וננסה לדמיין לנו מסע בזמן ,בארץ ישראל העתידית כפי שהינו רוצים ושואפים שתהיה ,כפי שאבותינו חלמו עליה שתהיה, ובתוך מכונת הזמן נבקש לראות את מודל גן העדן כפי שהיינו רוצים שיהיה.
הספר "לגור בארץ הקדושה" הקדים אותנו ונתן לנו תמונה עתידית על גן העדן,כיצד היינו רוצים שיהיה.
הספר מספק לנו מסע בארץ ישראל העתידית ומתוכו אני מביא חלקים מפרק גן העדן
.........בספר בראשית מתואר גן עדן כמקום נפלא שנטע אלוקים בקדם.
"ובו כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל" (בראשית ב ט\').
על פי הכתוב בתורה המקום הזה קיבל מים מארבעה נהרות. חכמנו זיכרונם לברכה הפליגו בתיאור נפלאותיו של גן עדן וקבעו, שהוא המקום שבו יתענגו הצדיקים בעולם הבא.
בכול הדתות, היהודים, המוסלמים והנוצרים רואים בגן העדן פרס ויעד סופי עבור כל אדם שחי בפרוזדור הזה,המכונה העולם הזה,ונהג ביושר ובכבוד כלפי זולתו.רק הוא יהיה ראוי לשכון בו.
תחת ההבטחה להגיע לגן עדן פעלו קנאים וקיצוניים, באכזריות רבה, כלפי הזולת. הם חיו באמונה שזה מה שנדרש מהם בעולם הזה. את הפרס יקבלו בעולם הבא, בגן עדן.
האמונה אומרת, שלאחר המוות תישפטנה נשמות כל בני האדם לפי מעשיהן בעולם הזה ותבואנה על שכרן או על עונשן בהתאם: מי לגן עדן ומי לגיהינום.
תקווה משותפת זו קיימת בקרב המאמינים, בדתות השונות, בכל קצווי תבל למין ימי קדם ועד ימינו. אנו מוצאים אותה גם בתרבויות השבטיות הנידחות ביותר וגם בדתות המונותיאיסטיות הגדולות, היהדות, הנצרות והאסלאם.מאז ומתמיד,בכל הזמנים ובכול התרבויות ביקש האדם לראות את הצדק המוחלט מתגשם, את החסד שעושה האל עם מי שעובד אותו, באמונה, חי חיי יושר ומטיב עם הבריות ומנגד את זעמו הנשפך על כל אלה שלא שמרו את מצוותיו והרעו לזולתם. אלה ילכו לגן עדן ואלה לגיהינום.הברכה הגדולה ביותר שיכול אדם לקבל, היא, שלאחר מותו ישכון לנצח בגן העדן,
היכן הוא המקום המופלא הזה ?... אין איש יודע
בני ישראל שיצאו ממצרים בחסות האל, מקבלים את התורה. ביחד עם התורה הם מקבלים ברכות וקללות,באף אחד מחמשת חומשי התורה הקדושה, למעט ספר בראשית, המתאר את בריאת העולם לא מוזכר גן עדן או העולם הבא. כל ההבטחות והברכות ניתנו עבור חיי היומיום, בעולם הזה ועכשיו.לא מוזכר גיהינום או גן עדן,אין שום דבר דומה.
האם יתכן שמשה, גדול הנביאים, שכח להזכיר את השכר הגדול ביותר המובטח לבן אנוש, את גן העדן?
אין זה סביר,מכיוון שפרטים אחרים, קטנים יותר, הוזכרו ופורטו לפרטי פרטים.אני,עבדך הקטון, מבקש להציע אפשרות אחרת לפירוש גן העדן, מבלי לפגוע חלילה ברבנים או במקובלים למיניהם בשלוש הדתות המייחסות חשיבות רבה לגן העדן.
מכיוון שאיש עדיין לא חזר מהמוות, כדי לספר לנו על החיים שמעבר למוות, אין לנו ברירה אחרת אלא להמציא עולמות אחרים,דמיוניים,שאיש לא יוכל לסתור אותם: את הגיהינום ואת גן העדן. זו הדרך היחידה להשפיע על המאמינים לבצע את רצון מנהיגיהם.כל שצריך זה, להבטיח להם דבר שלעולם לא יוכלו לסתור או להוכיח את קיומו.
גן העדן המופיע בתיאורים השונים מכיל בתוכו עצים, מים, בעלי חיים, פרחים, עצי מאכל וכל דבר אחר שבן האנוש חומד. כולם גשמיים, כלומר צריך להיות גשמי כדי ליהנות מהטוב הרב הזה.נשמה שתגיע לגן העדן, לא יהיה לה מה לעשות שם, הרי היא אינה יכולה ליהנות מכול היופי והטעם הגשמי הזה, אינה יכולה ליהנות משבעים הבתולות שמחכות שם למאמינים, שקיבלו הבטחה מפורשת ממורם הרוחני.כאשר תגיע נשמתם לבורא העולם והם יספרו לו שהבטיחו להם גן עדן,
סביר להניח שהמלאך השומר שם, יענה להם "הרי משם באתם".
לעומת זאת,אני חושב,הבט בתינוק שנולד ונסה לדמיין מה הוא חושב על מה שהוא רואה. תינוק שמגיע לעולם, פוקח את עיניו, מביט בשמש, בצמחים, טועם את האוכל המוגש אליו, מרגיש שהגיע לגן עדן.כאשר יגדל,יראה את הסבל,השקרים וההונאות שסביבו, ימאס בעולם הזה וישאף לעולם אחר,דמיוני,שנמצא מעבר לבינה ולנשגב, לגן העדן.מקום בו אין שקרים, הונאות ושאר דברים הגורמים למקום להיראות כגיהינום.
ואני שואל אותך האם יכול להיות שגן העדן הנעלם נמצא בעצם בעולם הזה, במקום בו אנו חיים היום?הבט לצדדים.ראה את השמש, את הצמחים. תתענג על האוכל. תחווה את האהבה שאתה מעניק לזולת והוא מחזיר לך, ותדע, אתה בגן העדן.
בתום התקופה שקיבלת, בבוא יומך, בתום מאה ועשרים השנים שקיבלת, תחזור חזרה לבורא העולם,כנשמה, וסביר להניח שתתחנן בפניו לשוב אל גן העדן שאותו עזבת.
אנחנו מקבלים כאן, מרגע הילודה עד רגע המוות, את גן העדן. בידנו להפוך אותו לגיהינום, הדבר מופיע בספר דברים, שהוא האחרון מחומשי התורה, בצורה ברורה, שאינה משתמעת לשתי פנים, שהבחירה ניתנה לבני האדם.
האלוקים אומר, "אתם תחליטו, אם זה יהיה גן עדן כפי שאני נותן לכם,או גיהינום כפי שזה יהיה במעשיכם הרעים",
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע..." (דברים ל טז\').
לקחתי נשימה ארוכה, חשתי את סערת רוחי מעוצמת הדברים ואת שתיקתו של לירן והמשכתי "הבחירה בידנו אם העולם יהיה גן עדן, כפי שהוא, או גיהינום כפי שנעשה אותו.הבה ונהפוך את העולם הנפלא הזה לגן עדן, הבה ונהנה מכל הטוב והשפע שהאלוקים העניק לנו. הבה נפעיל את החוכמה שקיבלנו לפיתוח אמצעים שייקלו על חיינו, יאריכו אותם ויהפכו אותם למענגים יותר. הבה ונאהב את זולתנו ונהנה מאהבתו כלפינו. הבה וניתן מחמאות, נפעל בהמון רגישות לזולתנו ובתמורה, נקבל ממנו את שיש לו להעניק לנו.
בבוא יומנו לעזוב את העולם הזה בתום מאה ועשרים שנה כפי שהובטח לנו, נוכל להגיד בשביעות רצון לקדוש ברוך הוא, שניצלנו בהנאה רבה את גן העדן שנתן לנו וגם הפכנו אותו למקום טוב יותר משקיבלנו, לדורות הבאים אחרינו השארנו מקום נפלא ומדהים, מקום שכיף יהיה לחיות בו.
אם להפתעתנו נגלה בעולם הבא את גן העדן האחר, בטוחני שלא נצטער ונקבל גם אותו בשמחה רבה, אם לא, הרי שהמקום ממנו באנו, היה בעינינו גן העדן האמיתי ולנו נותר רק להודות לך אלוקים על כל מה שהענקת לנו בעולם הזה".
סיימתי את דברי והמתנתי לתגובתו.
עיניו היו קרועות לרווחה כשהאזין בקשב רב לדברי.
"אין... אין עליך אחי, איש לא יוכל להתמודד מולך בפילוסופיה ויהדות", הפטיר לבסוף בסלנג הדיבור הצבאי שכל כך התגעגעתי אליו ולגם מהפחית שבידו.
נשמעה דפיקה בדלת. לירן קם לפתוח. אבא עמד על המפתן, הוא הזמין אותו להיכנס....
|
